2 וּמֶתֶק רֵעֵהוּ מֵעֲצַת נָפֶשׁ. מִי שֶׁחֲבֵרוֹ מְקָרְבוֹ וּמְמַתֵּק לוֹ בִּדְבָרָיו, הוּא טוֹב מִמַּה שֶׁנַּפְשׁוֹ יוֹעַצְתּוֹ. דָּבָר אַחֵר: וּמֶתֶק רֵעֵהוּ הַמַּכְשִׁיר מַעֲשָׂיו, שֶׁהֵן מְתוּקִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, טוֹב לוֹ מִמַּה שֶׁהוּא מְמַלֵּא תַּאֲוַת לִבּוֹ: