מקור משלי י״ד:ט״ו
1 פֶּ֭תִי יַאֲמִ֣ין לְכׇל־דָּבָ֑ר וְ֝עָר֗וּם יָבִ֥ין לַאֲשֻׁרֽוֹ׃
פירוש רש"י על משלי י״ד:ט״ו
1 פֶּתִי יַאֲמִין. לְדִבְרֵיהֶם וְנִסָּת אַחֲרֵיהֶם. דָּבָר אַחֵר: בִּשְׂחוֹק יִכְאַב לֵב, ״שְׂחוֹק לִכְסִיל עֲשׂוֹת זִמָּה״ משלי י:כג, וְסוֹפוֹ יִכְאַב לֵב. סוּג לֵב – רָשָׁע, כְּמוֹ ״כֶּסֶף סִיגִים״ משלי כו:כג. סוּג הוּא שֵׁם הַפְּסֹלֶת, סוּג הוּא הַכֶּסֶף הַמְעֻרְבָּב בַּפְּסֹלֶת:
2 וּמֵעָלָיו אִישׁ טוֹב. וּמִמַּעַל לוֹ לָרָשָׁע, יִהְיֶה הַצַּדִּיק:
3 פֶּתִי יַאֲמִין. לְאַנְשֵׁי רָכִיל:
4 וְעָרוּם יָבִין לַאֲשׁוּרוֹ. לִפְסִיעוֹתָיו, כְּלוֹמַר: יְצַפֶּה מִלָּרִיב, וְיַמְתִּין עַד יִוָּדַע לוֹ אֶל נָכוֹן שמואל א כו:ד: