מקור משלי י״ב:ח׳
1 לְֽפִי־שִׂ֭כְלוֹ יְהֻלַּל־אִ֑ישׁ וְנַעֲוֵה־לֵ֝֗ב יִהְיֶ֥ה לָבֽוּז׃
פירוש רש"י על משלי י״ב:ח׳
1 לְפִי שִׂכְלוֹ יְהֻלַּל אִישׁ. אִם חָכָם מְעַט אוֹ הַרְבֵּה, הַכֹּל לְפִי שִׂכְלוֹ יִטֹּל שְׂכָרוֹ:
2 וְנַעֲוֵה לֵב. שֶׁהֵנִיעַ לִבּוֹ לְגַמְרֵי מִן הַתּוֹרָה, הוּא יִהְיֶה לָבוּז:
3 נַעֲוֵה. כְּמוֹ ״נַעֲוֵיתִי מִשְּׁמֹעַ״ ישעיה כא:ג, וְכֵן ״בֶּן נַעֲוַת הַמַּרְדּוּת״ שמואל א כ:ל. וְיֵשׁ לוֹמַר נַעֲוֵה – מִי שֶׁלִּבּוֹ נָעוּעַ, מִגִּזְרַת ״נָע וָנָד״ בראשית ד:יב. כַּאֲשֶׁר יֹאמַר ״זַעֲוָה״ דברים כח:כה מִגִּזְרַת ״זָע״ אסתר ה:ט: