מקור נחמיה ה׳:י״ד
14 גַּ֞ם מִיּ֣וֹם אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה אוֹתִ֗י לִהְי֣וֹת פֶּחָם֮ בְּאֶ֣רֶץ יְהוּדָה֒ מִשְּׁנַ֣ת עֶשְׂרִ֗ים וְ֠עַ֠ד שְׁנַ֨ת שְׁלֹשִׁ֤ים וּשְׁתַּ֙יִם֙ לְאַרְתַּחְשַׁ֣סְתְּא הַמֶּ֔לֶךְ שָׁנִ֖ים שְׁתֵּ֣ים עֶשְׂרֵ֑ה אֲנִ֣י וְאַחַ֔י לֶ֥חֶם הַפֶּחָ֖ה לֹ֥א אָכַֽלְתִּי׃
פירוש רש"י על נחמיה ה׳:י״ד
14 אֲשֶׁר צִוָּה אוֹתִי. הַמֶּלֶךְ:
15 פֶּחָם. כְּמוֹ פֶּחָה שָׁלְטָן, דּוּגְמַת רֵיקָם שֶׁהוּא כְּמוֹ רֵֵיקָה:
16 מִשְּׁנַת עֶשְׂרִים. לְמֶלֶךְ דָּרְיָוֶשׁ, כִּי אָז עָלָה מִבָּבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר נחמיה ב:א ״וַיְהִי בְחֹדֶשׁ נִיסָן שְׁנַת עֶשְׂרִים וְגוֹ׳״:
17 שָׁנִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. שֶׁהֵם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה:
18 אֲנִי וְאַחַי. אֲנִי וַחֲבֵרַי אֲשֶׁר בָּאוּ עִמִּי:
19 לֶחֶם הַפֶּחָה לֹא אָכַלְתִּי. לֶחֶם שֶׁהוּא רָאוּי לְמַאֲכַל הַפֶּחָה, שֶׁהָעָם נוֹתְנִין אוֹתוֹ אֶל הַפֶּחָה מִן הַמַּס: