מקור נחמיה ה׳:י״ג
1 גַּם־חׇצְנִ֣י נָעַ֗רְתִּי וָֽאֹמְרָ֡ה כָּ֣כָה יְנַעֵ֪ר הָֽאֱלֹהִ֟ים אֶת־כׇּל־הָאִישׁ֩ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יָקִ֜ים אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה מִבֵּיתוֹ֙ וּמִ֣יגִיע֔וֹ וְכָ֛כָה יִהְיֶ֥ה נָע֖וּר וָרֵ֑ק וַיֹּאמְר֨וּ כׇֽל־הַקָּהָ֜ל אָמֵ֗ן וַֽיְהַלְלוּ֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַשׂ הָעָ֖ם כַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃
פירוש רש"י על נחמיה ה׳:י״ג
1 גַּם חָצְנִי נָעַרְתִּי. אַף אֲנִי בְּגָדַי נִעַרְתִּי. חָצְנִי כְּמוֹ ״וְהֵבִיאוּ בָנַיִךְ בְּחֹצֶן״ ישעיה מט:כב:
2 נָעַרְתִּי. אֵישְׁקוֹלִיי״ר בְּלַעַ״ז, כְּמוֹ ״הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר״ ישעיה נב:ב:
3 כָּכָה יְנַעֵר. כָּכָה יְנַעֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִן הָעוֹלָם וּמִנִּכְסֵיהֶם כָּל אוֹתָם שֶׁלֹּא יִהְיוּ מוֹחֲלִין חוֹבוֹתֵיהֶם:
4 נָעוּר וָרֵק. בְּלֹא נְכָסִים: