רש"י על נדרים ט׳ ב:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים ט׳ ב:א׳
1 כִּי קָאָמַר רַבִּי מֵאִיר — בְּנֶדֶר, בִּנְדָבָה לָא קָאָמַר. וְהָא קָתָנֵי: ״כְּנִדְבוֹתָם״ — נָדַר בְּנָזִיר וּבְקׇרְבָּן! תְּנִי: נָדַב בְּנָזִיר וּבְקׇרְבָּן.
פירוש רש"י על נדרים ט׳ ב:א׳
1 כי קאמר ר"מ בנדר - אסור בלשון נדרים דוקא קאמר:
2 אבל בנדבה לא אמר - והיינו מתני' דקתני כנדבתם דכשרין נדרי בלשון נדבה:
3 והא קתני כנדבותם נדר כו' - דמשמע דבלשון נדר קאמר: