רש"י על נדרים נ״ד ב:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים נ״ד ב:ו׳
6 אַבָּיֵי אָמַר: כְּגוֹן דְּכָיְיבִין לֵיהּ עֵינֵיהּ, דְּדָגִים קָשִׁין לָעֵינַיִם. אִי הָכִי אָכֵיל דָּגִים, דְּהָא אָמַר שְׁמוּאֵל: נוּן סָמֶךְ עַיִן — נוּנָא סַמָּא לְעֵינַיִם! הָהוּא סוֹף אוּכְלָא.
פירוש רש"י על נדרים נ״ד ב:ו׳
6 כגון דכייבין ליה עיניה - בשעת הנדר:
7 דדגים קשין לעינים - וכל מילי דלא הוה מצי למיכל לא נדר אלא אדעתא דמידי דמצי למיכל ולהכי אדגים שרי ומן העופות אסור:
8 נו"ן סמ"ך עי"ן כו' בסוף אוכלא - בסוף החולי שכבר עבר זמן מרובה שחשש בעיניו דהתם סם טוב לכאב העינים והאי דקא תני דגים קשים לעינים בתחלת אוכלא כשהתחיל לחשוש בעיניו ובשעת הנדר הוה תחלת אוכלא: