רש"י על נדרים נ״ד ב:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נדרים נ״ד ע״ב:ד׳ רש"י על נדרים נ״ד ע״ב:ו׳ »

1 נדרים פתח ↗

אָמַר אַבָּיֵי: כְּגוֹן שֶׁהִקִּיז דָּם, דְּלָא אָכֵיל דָּגִים. אִי הָכִי, אֲפִילּוּ עוֹפוֹת נָמֵי לָא אָכֵיל. דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: דִּמְסוֹכַר וְאָכֵיל בִּישְׂרָא דְצִפְּרָא — פָּרַח לִבֵּיהּ כְּצִפְּרָא! וְתַנְיָא: אֵין מַקִּיזִין לֹא עַל דָּגִים, וְלֹא עַל עוֹפוֹת, וְלֹא עַל בָּשָׂר מָלִיחַ. וְתַנְיָא: הִקִּיז דָּם — לֹא יֹאכַל לֹא חָלָב, וְלֹא גְּבִינָה, וְלֹא בֵּיצִים, וְלֹא שַׁחֲלַיִים, וְלֹא עוֹפוֹת, וְלֹא בָּשָׂר מָלִיחַ! שָׁאנֵי עוֹפוֹת, דְּאֶפְשָׁר עַל יְדֵי שְׁלִיקָה.

2 נדרים פתח ↗

3 נדרים פתח ↗

5 כגון שהקיז דם - בשעת הנדר דכיון דלא אכיל דגים בההיא שעתא לא נדר אדעתא דדגים ולא ממליך עליה כלל:

6 אפי' דעופות נמי כו' - דלאו אדעתא דעופות נדר ולא מימליך עליה הוא וכיון דלא אכיל עופות השתא לישתרי:

7 שאני עופות - שאפשר להו בתקנתא להקזה דאפשר לאכלן ע"י שליקה - אע"פ שהקיז דם ומידי דמצי למיכל בשום ענין נדר וממליך עליה ואסור:

« רש"י על נדרים נ״ד ע״ב:ד׳ רש"י על נדרים נ״ד ע״ב:ו׳ »