רש"י על מועד קטן י״ב ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור מועד קטן י״ב ב:ז׳
7 תָּנוּ רַבָּנַן: טוֹחֲנִין בַּמּוֹעֵד לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, וְשֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד — אָסוּר. וְאִם טָחַן וְהוֹתִיר — הֲרֵי זֶה מוּתָּר. קוֹצְצִין עֵצִים בַּמּוֹעֵד לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, וְשֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד — אָסוּר, וְאִם קָצַץ וְהוֹתִיר — הֲרֵי זֶה מוּתָּר.
פירוש רש"י על מועד קטן י״ב ב:ז׳
7 ואם טחן - במועד לצורך המועד והותיר עד לאחר המועד:
8 מותר - לאכלו אחר המועד: