רש"י על מועד קטן י״ב ב

1 יש מהן פטור אבל אסור - והא דקתני אין זופתין אסור למיעבד לכתחילה אבל בדיעבד לא הוי חייב והא דקתני זופתין הוי מותר לכתחילה:

2 למיחצד - לקצור ורב הונא יש לו מה יאכל הוה ואמאי שרי לה:

3 אמר ליה - האי דקתני מחובר אפי' כולו אבוד נמי אסור ר' יוסי היא ויחידאה היא ולא סבירא לן כוותיה:

4 כיון דכל יומא לאו בפרות דיישי האידנא לאו שינוי הוא - כי דיישי בלא פרות ולעולם ר' יוסי היא והא דאסר בפרות משום דאוושא מילתא היא:

5 ואם טחן - במועד לצורך המועד והותיר עד לאחר המועד:

6 מותר - לאכלו אחר המועד:

7 ובלבד שלא יערים - שלא יעשה הרבה ויאמר לצורך המועד אני עושה ומתכוין כדי שתשתייר לאחר המועד:

8 מערים ושותה מן החדש - שיכול לומר לצורך המועד הטילו:

9 לימא שמואל - דאקפיד כיחידאה סבירא ליה כההיא מתניתא במחובר אפי' כולו אבוד נמי אסור ואוקימנא כר' יוסי יחידאה:

10 חצדא דחיטי דלא הוה פסידא - להכי איקפד אבל בחצדא דשערי לא סבר לה כר' יוסי דאסיר:

11 אין לו מה יאכל הוה - להכי עביד הכי:

12 לא סיימוה קמיה - לא אמרו לו דלא הוה ליה מה יאכל להכי איקפד:

13 אדם חשוב שאני - רב לא הוה ליה למיעבד הכי אפי' אין לו מה יאכל:

14 נפק - בחצר בשבת:

15 בחומרתא דמדושא - טבעת היא של מתכת וחותמה של אלמוג:

16 שירין - נושקי"א בלעז:

17 כל שהוא נאכל כמות שהוא חי - ומיא שתו אינשי כמות שהן:

18 אדם חשוב שאני - יש לו להחמיר על עצמו יותר ולא הוה ליה למיפק בחומרתא דמדושא ולא למישתי מיא דאחים קפילא נכרי:

19 לנסורת - עצים דקים שנופלין מן החתיכה:

20 אבא - יער:

21 בשלנייא - פירוש שם העיר כלומר היה לו יער באותו מקום:

22 אישתמיט נרגא בעי למיפסקיה לשקיה - דרב אשי משום דעבר אדאביי:

23 שבקיה - לאבא דלא קצציה במועד שהרגיש משום דעבר אדאביי נפל ליה נרגא:

24 למיעקר כיתנא - בחולא דמועדא:

25 למיקטל - לחתוך:

26 כשותא - הומלו"ן:

27 לחפיפה - לכסות בו מאכל כגון תאנים ותמרים לצורך המועד:

28 לנזיי - כמו נזייתא דשיכרא ב"ק דף לה. לנזיי גרעינין דאית בהו בשומשמין דחזו למיעבד בהו משחא:

29 אפקריה ר' ינאי לפרדיסיה משום דעל ידו היה תקלה לעלמא דשהו עד לחולא דמועדא וקטפי:

30 מתני' שולה - מעלה:

31 שלא יכוין מלאכתו במועד - שיש לו פנאי בשאר ימות השנה והוא משהה למועד:

32 יאבדו - שאסור ליהנות מהן:

33 גמ' צינעא דידיהו יממא הוא - אפי' בלילה כיממא דמי ולא סגי ליה שלא להכניסן להכי מכניסן נמי ביום:

34 מדוכרי דנורא - אבוקות:

35 מהו שיקנסו בניו אחריו - לבניו נמי יהא אסור אותה מלאכה דכיון דכוון מלאכתו במועד דין הוא שיהו אסורין ליהנות ממנה כשם שהיה אביהם קיים: