רש"י על קידושין ט׳ ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור קידושין ט׳ ב:ד׳
4 וְאֵימָא טַעְמָא דִידִי: ״וְיָצְאָה״ ״וְהָיְתָה״ – מַקִּישׁ הֲוָיָיה לִיצִיאָה, מָה יְצִיאָה בָּעֵינַן דַּעַת מַקְנֶה, אַף הֲוָיָיה בָּעֵינַן דַּעַת מַקְנֶה.
פירוש רש"י על קידושין ט׳ ב:ד׳
4 דעת מקנה - היינו בעל שהקנה אותה בגט זה לעצמה ופוטרה ממנו ובעינן שיכתוב מדעתו דכתיב וכתב לה:
5 אף כאן דעת מקנה - דהיינו האשה שנקנית לבעל: