רש"י על קידושין נ״ב א:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור קידושין נ״ב א:ט׳
9 כִּי סְלֵיק רַבִּי זֵירָא אַמְרַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן. אֲמַר לֵיהּ: מִי אָמַר רַב הָכִי? וְהוּא לָא אֲמַר?! וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גָּזַל וְלֹא נִתְיָיאֲשׁוּ הַבְּעָלִים – שְׁנֵיהֶם אֵינָם יְכוֹלִים לְהַקְדִּישׁ, זֶה לְפִי שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, וְזֶה לְפִי שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ. הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: מִי אָמַר רַב כְּווֹתִי?
פירוש רש"י על קידושין נ״ב א:ט׳
9 אמרה לשמעתא - הא דקא אמרינן לעיל קדשה בגזל אינה מקודשת:
10 אמר רב הכי - קא סלקא דעתך אתמוהי אתמה משום דלא סבירא ליה:
11 ופרכינן ואילו רבי יוחנן גופיה מי לא אמר הכי - דגזל שבידו אינו ממונו: