רש"י על קידושין נ״ב א:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על קידושין נ״ב ע״א:ט׳ רש"י על קידושין נ״ב ע״ב:א׳ »

1 קידושין פתח ↗

מֵיתִיבִי: קִידְּשָׁהּ בְּגָזֵל, בְּחָמָס, וּבִגְנֵיבָה, אוֹ שֶׁחָטַף סֶלַע מִיָּדָהּ וְקִדְּשָׁהּ – מְקוּדֶּשֶׁת! הָתָם בְּגָזֵל דִּידַהּ.

2 צפנת פענח על משנה תורה, הלכות אישות פתח ↗

אם בכסף הוא מקדש כו'. והמנהג שמקדש בטבעת ולא בכסף. ונ"ל דהנה עי' בירושלמי פרק ה' דנדרים דהמקדש בספר תורה שלו אינה מקודשת וטעם כמ"ש הר"ן פרק א' דקדושין גבי מנה אין כאן דבדבר שלא יצא מידו לגמרי לא הוה קדושין והנה מבואר בב"ב ד' מ"ג דמן ס"ת אינו יכול לסלק לגמרי וע"ש ד' קנ"א ע"א גבי אם מיקרי נכסו ואף דהא בגיטין דף כ' אמרינן דאם גירשה בס"ת אם אקדים זוזא לספרא כו' הוה שייך גט התם כיון שנכתב לשם גט נפסלה הס"ת אבל בס"ת כשירה אינה מקודשת והנה כעת המנהג שמקדשים בשעת חופה ותיכף הוה נשואה וא"כ יהא לו בכסף קדושין פירות וא"כ לא הוה קדושין לכך תתקדש בכלי דהוה כלבוש ועי' כתובות ד' נ"ד ע"א וסנהדרין ד' קי"ב ומש"כ רבינו ז"ל בפרק א' מהלכות מלוה ה"ה וכ"מ בזה ועי' ירושלמי נזיר פרק ה' הל' ב' דאין בע"ח גובה מתכשיטין של אשתו אך באמת ברש"י קדושין דף ט' ע"ב מוכח דכסף קדושין לא הוה בגדר קנין בלבד רק בגדר דין ע"ש במש"כ בד"ה הויה דכסף דכתב שם שתהא צורת הדינר טבועה לשמה ומה שייך זה הא גבי שטר קדושין כ"ז שלא קידשה יש שם שטר קדושין עליו משא"כ גבי כסף כ"ז שלא קידשה אין עליו כלל שם של כסף קדושין ואיך ס"ד כלל להשוותם זה לזה ועי' לעיל שם דף ה' ע"א טבעא מיהו חד הוא וע"ש דף ג' ע"א בתוס' ד"ה ואשה ושם ד' י"ג ע"א דאמר כשם שאין אשה נקנית כו' ע"ש בתוס' ועי' בגיטין ד' פ"ה ע"א גבי חוץ מקדושי כסף ובאמת זהו מה דר"ל שם בגמ' דף ח' ע"ב מנה אין כאן משכון אין כאן דר"ל כך דעיקר מה שיש לה קנין במשכון הוא ממה שהבע"ח חייב לו וכאן כ"ז שאינה מקודשת אינו חייב לה כלום וא"כ לא שייך כלל גדר משכון כיון דבלא המשכון אינה מקודשת וא"כ אינו חייב לה כלום וא"כ אמאי יחול המשכון ועי' כתובות ד' ק"ב ע"א גבי כתב שטר לכהן ע"ש מה דמקשה א"ה אמאי בנו אינו פדוי ועי' בירושל' פרק ג' דקדושין הל' ב' גבי הך דרבי אבהו דאמר אשה לא קניתי ואת אמר זיל הב ע"ש ובאמת עי' מ"ש התוס' קדושין ד' נ"ב ע"ב ד"ה המקדש אמאי גרע מע"מ שאדבר לך לשלטון ע"ש בתוס"י אך באמת עיקר הטעם דהוא אין יכול למכור והיא אינה קונה וכ"ז שלא קנתה לא הוי קדושין וכמבואר שם דנ"ג ע"ב ודנ"ד ע"ב דאינה יכולה ליתן במתנה וזהו מה דר"ל שם ד' נ"ג אם יש בה דין חלוקה ר"ל אם מה שנותן לו אם הוי קנין ולכך יכול ליקח בו קרבן אחר כנגדו ואמר דאין בו דין חלוקה ואינו יכול ליקח ועי' בהך דחולין ד' ק"ל ע"ב גבי הך דריב"ב דאמר יכול אפילו חזה ושוק דין ע"ש ברש"י, אך באמת דר"ל דכיון דמשולחן גבוה קזכו לא שייך בו כלל גדר משפט ואין בו כלל דין זכיה כמבואר בקדושין הנ"ל וע"ש דף קל"א גבי תשעה נכסי כהן ועי' ב"ק ד' י"ג ע"ב גבי תודה שהזיקה ועיין בהך דיבמות ד' ק"א גבי ספק מאיזה בית אב אם כופין אותו לעבוד ע"ש בתוס' ובירושלמי ועי' תמורה דף ז' ע"ב גבי חטאת ואשם שאין זכין בהם בחייהם ע"ש דכ"ז שלא קרב לא זכו הכהנים בהם כלל אף שבא לידם ועי' ערכין ד' ל"ד ע"א מי דמי קדשיו לאו ברשותו ע"ש ברש"י ועי' ב"ק ד' קי"א גבי אם לא הקריב הקרבן ע"ש בירושלמי דאנשי משמר שנתעצלו ולא הקריבו כו' דנוטלין ממנו המשמר השני ע"ש בפיה"מ לרבינו, ולכך גם באיסורי הנאה אינה מקודשת משום דאינה קונה וא"ש מ"ש התוס' שם ד' נ"ו ע"ב ועי' תוס' ע"ז ד' ס"ב ע"א וסוכה ד' ל"ה, והנה גבי גט לדידן כו' דקי"ל בגיטין דף כ' דאקנויי אקני ליה רבנן לבעל ע"ש וזה ודאי אם יגרש אותה וימסור לה הגט אבל אם לא ימסור לה הגט לא אקני ליה וא"כ בשעת מסירת הגט אז נעשה גט ולא קודם ועי' בר"ן שם על ד' כ"ב ע"ב ע"ש והוה כמו כסף ועי' מש"כ רש"י ז"ל בגיטין ד' ע"ח ע"ב ד"ה והא אגיד גביה שפירש שם הטעם משום ונתן בידה ולא פירש הטעם משום כריתות כמבואר שם בגמ' ע"ש ועי' בתוס' כתובות דף ל' ובאמת בירושלמי פרק א' דגיטין אמר שם הטעם כמ"ש רש"י ע"ש כו' אך משום דרש"י ז"ל ר"ל לפי עכשיו דתיקנו רבנן שיהא לבעל וזה רק אם מתגרשת אבל אם אינה מתגרשת אז הוה שלה ולא שייך הטעם משום כריתות דאגיד גביה רק משום דאין הגט בידה לגמרי ועי' בירושלמי שם פ"ב גבי כתב על הקרן של פרה ע"ש, אך לפי שיטת רש"י דכסף קדושין לא מטעם קנין לבד רק מחמת דין א"ש, ועיין בירושלמי פ"ב דקדושין ה"א גבי חטף סלע מידה כו' ואמר שם במה קידשה ופליגי שם אם הקנתה לו הסלע או אמרינן שהוא סלע אחר ועיין רש"י קדושין ד' נ"ב דפירש שם דאחילתיה ולא משמע דהקנתה לו רק דלא אמרה אין שקלי ודידי שקלי והוא מהך טעמא דס"ל דאין צריך בזה גדר קנין רק הוא דין ועי' בירושלמי גיטין פ"ח גבי קרוב לזה כו' דאמר שם לענין שכר הסופר שנו ור"ל ג"כ כה"ג דאם הוה גט נמצא האשה משלמת שכר הסופר ואם לאו אז הבעל משלם וכמ"ש:

10 חמסן - יהיב דמי על כרחו של בעל חפץ:

11 בגזל דידה - כיון דקבילתיה אחילתיה ולקמן פריך הא רב נמי בגזל דידה קאמר:

2 רשימות שיעורים על סנהדרין פתח ↗

עיין בחידושי הרמב"ן קידושין טז. ד"ה זאת אומרת שכתב וז"ל ותימא הוא היכן מצינו קנין מעשה ידיו שאינו יוצא במחילה בלא שטר, וכו' אבל לכן נ"ל דכיון דשני קנינין הן בעבדות אחד קנין ממון והוא קנין דמעשה ידיו, ואחד קנין איסור שהוא אוסרו בבת ישראל ופטרו ממקצת מצות וקנין הגוף הזה נפקע ע"י גט חרות ואינו נפקע בדיבור דומה לקנין אישות שהוא צריך גט להתירו וממנו הוא למד, לפיכך אמרו שאף עבד עברי יש לרבו בו קנין אסור שהרי מתירו בשפחה כנענית, ואין קנין איסור נפקע בלא גט בין באישות בין בעבדות הלכך הרב שמחל על גרעונו אין גרעונו מחול אלא הוה ליה כמפקיר עבדו שצריך גט שחרור וכו' עכ"ל. ומבואר דהרמב"ן מפרש דהגמ' מחדשת בתירוצה דעבד עברי גופו קנוי דחל בעבד עברי קנין איסור ומשו"ה אינו יוצא לחירות בלא גט שחרור, אולם בהו"א הגמ' נקטה דיש בעבד עברי רק קנין ממון וקס"ד דיועיל מחילה להוציאו לחירות. ומשמע דהרמב"ן סובר שחל מחילה אף בדבר שבעין. ועיין ברמב"ם פ"ג מהל' זכייה ומתנה ה"ב וז"ל מחל חוב לחבירו שהיה לו עליו או נתן לו פקדון שהיה מופקד אצלו הרי זו מתנה הנקנית בדברים בלבד ואינו צריך דבר אחר כמו שביארנו עכ"ל, ועיין במשנה למלך שם. ועיין ברמב"ם פ"ה מהל' מכירה הי"א שכתב וז"ל יש דברים הרבה שאינן צריכין קנין ואין לקניין בהם טעם, כגון המשחרר את עבדו, והמגרש אשתו, או עושה שליח וכו', או המוחל לחבירו חוב או פקדון שיש לו בידו, וכל כיוצא בדברים אלו עכ"ל. ומבואר להדיא דשיטת הרמב"ם היא דחלה מחילה על הפקדון להקנותו לשומר אע"פ דהוי דבר שבעין. ולכאורה י"ל דהרמב"ם יפרש את מסקנת הגמ' בקידושין טז. כמו הרמב"ן דהקמ"ל היא דחל קנין איסור בעבד עברי ומשו"ה אינו מועיל מחילה להוציאו לחירות. אמנם יתכן דבאמת הרמב"ן והרמב"ם נחלקו, דהרמב"ן סובר דאין מועיל מחילה על כל דבר שבעין או פקדון ורק בעבד עברי שהעבד נמצא ברשות עצמו מועיל בו מחילה, דמחילה אינו מועיל על בעין אא"כ הבעין כבר נמצא ברשותו של השני, ועבד עברי הוי ברשות עצמו ומשו"ה מועיל בו מחילה. משא"כ בפקדון בעלמא דהפקדון נחשב כאילו הוא עדיין ברשות הבעלים דרשות השומר כרשות הבעלים דמי49ולפי"ז יש לעיין במוחל הנגזל את החפץ הגזול לגזלן האם מועיל המחילה לקנות דהחפץ ברשות הגזלן הוא. ועיין בגמ' קידושין דף יג. בקידשה בגזל דידה דמקודשת, וברשימות שיעורים שם דהנתיבות פירש דמיירי דהיא מחלה הגזילה לגזלן שקידשה בה, וכ"כ רש"י קידושין דף נב. ד"ה בגזל דידה וז"ל כיון דקבילתיה אחלתיה עכ"ל. וי"ל דמשו"ה אין מועיל בו מחילה לדעת הרמב"ן. ולפי"ז י"ל דהרמב"ם והרמב"ן חולקים בדין מחילה על פקדון.

« רש"י על קידושין נ״ב ע״א:ט׳ רש"י על קידושין נ״ב ע״ב:א׳ »