9 וּמִן־הַגָּדִ֡י נִבְדְּל֣וּ אֶל־דָּוִיד֩ לַמְצַ֨ד מִדְבָּ֜רָה גִּבֹּרֵ֣י הַחַ֗יִל אַנְשֵׁ֤י צָבָא֙ לַמִּלְחָמָ֔ה עֹרְכֵ֥י צִנָּ֖ה וָרֹ֑מַח וּפְנֵ֤י אַרְיֵה֙ פְּנֵיהֶ֔ם וְכִצְבָאיִ֥ם עַל־הֶהָרִ֖ים לְמַהֵֽר׃
9 לְמְצַד מִדְבָּרָה. לִמְצוּדוֹת הַמִּדְבָּר, שֶׁנֶּחְבָּא מִפְּנֵי שָׁאוּל, דִּכְתִיב ״וַיָּקוּמוּ וַיֵּלְכוּ זִיפָה לִפְנֵי שָׁאוּל וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו בְּמִדְבַּר מָעוֹן בָּעֲרָבָה״ שמואל א כג:כד, וּכְתִיב ״וַיַּעַל דָּוִד מִשָּׁם וַיֵּשֶׁב בִּמְצָדוֹת עֵין גֶּדִי״ שמואל א כד:א:
11 וְכִצְבָאיִם עַל הֶהָרִים לְמַהֵר. קַלִּים הָיוּ בִּמְרוּצָתָם, כִּי דַּרְכָּן שֶׁל צְבָאִים לָרוּץ עַל הֶהָרִים כְּשֶׁצָּדִין אוֹתָם:
