מפרשים:
1 וַיְהִי לְעֵת תְּשׁוּבַת הַשָּׁנָה. כְּשֶׁהָעֲשָׂבִים בַּשָּׂדֶה לְהַאֲכִיל הַסּוּסִים:
1 וּבָהּ אֶבֶן יְקָרָה. בָּעֲטָרָה:
2 וַתְּהִי עַל רֹאשׁ דָּוִיד. יֵשׁ מְפָרְשִׁים: עַל רֹאשׁ דָּוִד מַמָּשׁ, וְיֵשׁ לִתְמוֹהַּ: הֵיאַךְ רֹאשׁוֹ סוֹבֶלֶת?! וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ עבודה זרה מד.: אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת הָיְתָה בָּהּ. וְשָׁמַעְתִּי בְּנַרְבּוֹנָא, כִּי מִנְהָג בְּאֶרֶץ יִשְׁמָעֵאל שֶׁתּוֹלִין כֶּתֶר שֶׁל מֶלֶךְ מִלְמַעְלָה עַל רֹאשׁוֹ, וְהוּא יוֹשֵׁב כְּנֶגְדָּהּ מִלְּמַטָּה תַּחְתֶּיהָ עַל כִּסֵּא; וּמַה שֶּׁכָּתוּב וַתְּהִי עַל רֹאשׁ דָּוִד – שֶׁנִּרְאֵית כְּמוֹ עַל רֹאשׁוֹ:
1 וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַתַּעֲמֹד מִלְחָמָה בְּגֶזֶר. מַה שֶּׁמְּחֻסָּר כָּאן בְּזוֹ הַפָּרָשָׁה כָּתוּב בִּשְׁמוּאֵל: ״וַתְּהִי עוֹד מִלְחָמָה לַפְּלִשְׁתִּים אֶת יִשְׂרָאֵל וַיֵּרֶד דָּוִד וַעֲבָדָיו עִמּוֹ וַיִּלָּחֲמוּ אֶת פְּלִשְׁתִּים״ שמואל ב כא:טו. וְאַף זֶה מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ שֶׁל דָּוִד לֹא נִכְתְּבָה כָּאן, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב שָׁם ״וַיָּעַף דָּוִד״, וּכְתִיב ״וְיִשְׁבִּי בְנֹב אֲשֶׁר בִּילִידֵי הָרָפָא״ עַד ״וְהוּא חָגוּר חֲדָשָׁה וַיֹּאמֶר לְהַכּוֹת אֶת דָּוִד״ שמואל ב כא:טז, וְלוּלֵי שֶׁעֲזָרוֹ אֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה הָיָה נוֹפֵל בְּיָדוֹ שֶׁל יִשְׁבִּי; וּלְפִי אוֹתוֹ גְּנַאי לֹא כָּתְבוּ כָּאן:
2 אָז הִכָּה סִבְּכַי הַחֻשָׁתִי אֶת סִפַּי מִילִידֵי הָרְפָא. וּבִשְׁמוּאֵל כְּתִיב ״אֶת סַף אֲשֶׁר בִּילִידֵי הָרְפָא״ שמואל ב כא:יח; שֶׁהָיָה אָחִיו שֶׁל גָּלְיַת הַפְּלִשְׁתִּי וַאֲחִי יִשְׁבִּי בְנֹב:
1 וַיַּךְ אֶלְחָנָן בֶּן יָעִיר. אֶחָד מִגִּבּוֹרֵי דָוִד הָיָה:
2 אֶת לַחְמִי אֲחִי גׇּלְיָת הַגִּתִּי וְעֵץ חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים. כְּאוֹתוֹ עֵץ עָגוֹל שֶׁכּוֹרְכִין בּוֹ הַבֶּגֶד בִּשְׁעַת הָאֲרִיגָה, וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם אוֹתוֹ פָּסוּק בִּשְׁמוּאֵל: ״וְקָטַל דָּוִד בֶּן יִשַׁי מְחֵי פָּרוֹכֶת בֵּית מַקְדְּשָׁא דְּמִבֵּית לֶחֶם״, וּפִתְרוֹן יָעִיר – כְּמוֹ יַעַר הַלְּבָנוֹן, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה נדרים לב.: יָבֹא דָּוִד שֶׁאִמּוֹ אוֹרֶגֶת פָּרוֹכֶת לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְנוֹר אוֹרְגִים, וְיַהֲרֹג אֶת גָּלְיַת שֶׁעֵץ חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אוֹרְגִים. וְלָמָּה קְרָאוֹ אֶלְחָנָן? שֶׁחֲנָנוֹ ה׳. וְנִרְאֶה שֶׁגָּלְיַת הַגִּתִּי אֵינוֹ ״גָּלְיַת הַפְּלִשְׁתִּי״ שמואל א יז:כג, אַחַת – שֶׁשָּׁם קוֹרְאוֹ ״גָּלְיַת הַפְּלִשְׁתִּי״ וְאַחַת – שֶׁהֲרֵי לְמַעְלָה כְּתִיב אָז הִכָּה סִבְּכַי הַחֻשָׁתִי אֶת סִפִּי מִילִדֵי הָרְפָאִים, וְגַם לְמַטָּה כָּתוּב כֵּן וְגַם הוּא נוֹלַד לְהָרָפָא – מִכְּלָל שֶׁלֹּא מַזְכִּיר אַף בַּאֲחִי גָּלְיַת הַגִּתִּי מִילִידֵי הָרָפָה, שֶׁאֵינוֹ בְּנָהּ:
1 וַיְהִי אִישׁ מִדָּה. דֻּגְמָא: ״אַנְשֵׁי מִדּוֹת״ במדבר יג:לב, כְּלוֹמַר: אִישׁ גָּדוֹל. וּלְפִי שֶׁהוּא גָּדוֹל כָּל כָּךְ, שֶׁצָּרִיךְ לְמָדְדוֹ, קוֹרֵהוּ אִישׁ מִדָּה:
2 וְאֶצְבְּעֹתָיו שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע. שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְּיָדַיִם וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְּרַגְלַיִם, וּבִשְׁמוּאֵל אוֹמֵר ״עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִסְפָּר״ שמואל ב כא:כ; כְּלוֹמַר: זֶה בְּצַד זֶה, שֶׁיָּכוֹל לִמְנוֹת. וְגַם זֶה הָיָה כֹּחוֹ, שֶׁיָּכוֹל לֶאֱחוֹז הַחֶרֶב בְּכֹחַ גָּדוֹל בְּיָדוֹ. וּבְמַסֶּכֶת בְּכוֹרוֹת מְפָרֵשׁ בכורות מה:: לָמָּה לִי דִּכְתִיב שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע? צְרִיכָא, אִי כָּתַב רַחֲמָנָא שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ, הֲוָה אָמְרִינָן: שִׁית דִּידֵיהּ וְשִׁית דְּכַרְעֵיהּ, לְכָךְ כְּתִיב: עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע; וְאִי כְּתִיב עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע, הֲוָה אָמְרִינָן: שֶׁבַע בְּהָא וְחָמֵשׁ בְּהָא, לְכָךְ כָּתַב רַחֲמָנָא: שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע: