רש"י על יחזקאל ל״א:י״ד

« רש"י על יחזקאל ל״א:י״ג רש"י על יחזקאל ל״א:ט״ו »

14 לְמַ֡עַן אֲשֶׁר֩ לֹא־יִגְבְּה֨וּ בְקוֹמָתָ֜ם כׇּל־עֲצֵי־מַ֗יִם וְלֹֽא־יִתְּנ֤וּ אֶת־צַמַּרְתָּם֙ אֶל־בֵּ֣ין עֲבֹתִ֔ים וְלֹֽא־יַעַמְד֧וּ אֵלֵיהֶ֛ם בְּגׇבְהָ֖ם כׇּל־שֹׁ֣תֵי מָ֑יִם כִּֽי־כֻלָּם֩ נִתְּנ֨וּ לַמָּ֜וֶת אֶל־אֶ֣רֶץ תַּחְתִּ֗ית בְּת֛וֹךְ בְּנֵ֥י אָדָ֖ם אֶל־י֥וֹרְדֵי בֽוֹר׃ פ

פירוש רש"י על יחזקאל ל״א:י״ד

14 עֲצֵי מַיִם. שֶׁהֵם רַכִּים וְחַלָּשִׁים, אֶלָּא שֶׁעֲנָפֵיהֶם רַכִּים וַאֲרֻכִּין מֵחֲמַת לִחְלוּחִית הַמַּיִם; אֵין לָהֶם לְדַמּוֹת עַצְמָם לְאַרְזֵי עֵדֶן. כְּלוֹמַר: לֹא הָיָה לוֹ לְהִתְגָּאוֹת עַל יִשְׂרָאֵל. וְלֹא יַעַמְדוּ עֲלֵיהֶם:

15 אֶל בֵּין עֲבוֹתִים. לֹא יִתְגָּאוּ לְהַשְׁווֹת גְּבוּרָתָם, שׁוֹתֶה מַיִם, אֶל עֲצֵי עֲבוֹתִים:

« רש"י על יחזקאל ל״א:י״ג רש"י על יחזקאל ל״א:ט״ו »