רש"י על שמות כ״ח:מ״ב

« רש"י על שמות כ״ח:מ״א רש"י על שמות כ״ח:מ״ג »

42 גור אריה פתח ↗

לאהרן ולבניו וכו'. פירוש, אף על גב דלא מצאנו שיכלול הכתוב בגדי אהרן ובגדי בניו יחד אף בבגדים השוים לשניהם, כגון כתונת ומצנפת ואבנט, אפילו הכי כאן צריך לומר דשניהם בכלל, דהרי כתיב אחר כך פסוק מג "והיו על אהרן ועל בניו". והטעם כמו שאמרנו למעלה אות טז, דהבגדים שהם לכבוד, כיון דמצאנו דמלבושי כבוד שיש לאהרן אינם שוים למלבושי כבוד של בניו, דהא מעיל ואפוד וציץ וחושן אינם רק לאהרן יומא עא ע"ב, חילק הכתוב ביניהם גם הבגדים השוים לשניהם. אבל המכנסים שאינם לכבוד, רק לכסות הערוה, בשניהם שוה באהרן ובבניו:

42 ברכת אשר על התורה פתח ↗

רש"י ד"ה ועשה להם מכנסי בד, לאהרן ולבניו. ע"כ. מעניין לציין שציווי עשיית המכנסיים לאהרן ולבניו בא בסוף, אחרי ציווי עשיית בגדי אהרן וציווי עשיית בגדי בניו. ציווי על לבישת המכנסיים אינו מוזכר כלל כט, ח-ט, וכן הוא בזמן תיאור הביצוע לט, כב-לב ושוב כך בסוף מ, יג-יד, וכמובן בביצוע הכולל שם, טז. פ' תצוה תשנ"ד

43 שפתי חכמים פתח ↗

להיכל וכן למשכן. פירוש כשיבנה המקדש קאי אהל מועד אהיכל ואף על פי שאהל מועד מורה על המשכן לבד ההיכל יבא מק"ו דמשכן. נח"י ולא נהירא דבהדיא אמרינן בשבועות דף ט"ז אילו נאמר משכן ולא נאמר מקדש הייתי אומר וכו' ואילו נאמר מקדש ולא נאמר משכן הייתי אומר וכו' ומשמע דלא נוכל ללמוד לא בק"ו ולא במה מצינו לכ"נ שהרב למד זה מהא דאמרינן בת"כ פרשת שמיני גבי יין ושכר באהל מועד אין לי אלא אהל מועד מניין לרבות שילה ובית עולמים ת"ל חוקת עולם ע"כ. ולזה נתכוון הרב במה שכתב בסמוך בפסוק חוקת עולם:

43 מזרחי פתח ↗

בבואם אל אהל מועד להיכל וכן למשכן. שאף על פי שאהל מועד אינו מורה כי אם על המשכן מ"מ ההיכל בא מק"ו דמשכן אלא שהיה ראוי לומר למשכן וכן בהיכל:

43 גור אריה פתח ↗

להיכל וכן למשכן. כי גם ההיכל נקרא "אוהל מועד" כדאיתא בריש עירובין ב., דכתיב ויקרא כו, יא "ונתתי משכני בתוככם", וזה לאו משכן הוא, שהרי משכן כבר נעשה, אלא על מקדש קאמר, וכיון דמקדש איקרי משכן, אם כן גם כן נקרא המקדש "אוהל מועד", כדאיתא בריש עירובין שם:

42 ועשה להם. לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו:

43 מכנסי בד. הֲרֵי שְׁמוֹנָה בְגָדִים לְכֹהֵן גָּדוֹל וְאַרְבָּעָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט:

42 מזרחי פתח ↗

ועשה להם לאהרן ולבניו. כי אחריו כתוב והיו על אהרן ועל בניו שפירושו כל הבגדים הנזכרים לעיל שהם עם המכנסים שמנה לכ"ג וארבע לכהן הדיוט:

43 רמב"ן על שמות פתח ↗

וְלֹא יָמוּת מִכְּלַל לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן, אִם יִהְיוּ עָלָיו לֹא יִתְחַיֵּב מִיתָה, הָא אִם יִכָּנֵס מְחֻסָּר אֶחָד מִן הַבְּגָדִים הַלָּלוּ חַיָּב מִיתָה. לְשׁוֹן רַשִׁ"י רש"י על שמות כ"ח:ל"ה. וְאֵינוֹ נָכוֹן בְּעֵינַי, שֶׁהָיָה לוֹ לִכְתֹּב פָּסוּק זֶה לְאַחַר שֶׁיַּזְכִּיר כָּל שְׁמוֹנָה בְּגָדִים אחרי פסוק מב, וְלָמָּה הִזְכִּיר זֶה בִּשְׁלֹשָׁה בְּגָדִים חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל קֹדֶם שֶׁיַּזְכִּיר צִיץ וְכֻתֹּנֶת מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט וּמִכְנָסַיִם. וְכֵן אָמַר וּבְצֵאתוֹ וְלֹא יָמוּת, וְאֵין בַּיְּצִיאָה עֲבוֹדָה שֶׁיִּתְחַיֵּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם מְחֻסַּר בְּגָדִים. וְכֵן "וְהָיוּ עַל אַהֲרֹן וְעַל בָּנָיו" שמות כ"ח:מ"ג, כָּתַב רַשִׁ"י רש"י על שמות כ"ח:מ"ג, וְהָיוּ כָּל הַבְּגָדִים הָאֵלֶּה עַל אַהֲרֹן וְעַל בָּנָיו הָרְאוּיִים לוֹ וְהָאֲמוּרִים בָּהֶם, "וָמֵתוּ", הָא לָמַדְתָּ שֶׁהַמְשַׁמֵּשׁ מְחֻסַּר בְּגָדִים חַיָּב מִיתָה. וְכֵן נִרְאֶה זֶה בְּדֶרֶךְ הַפְּשָׁט:אֲבָל לְפִי הָעוֹלֶה מִן הַסֻּגְיוֹת שֶׁבַּגְּמָרָא אֵין דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ כֵּן, אֲבָל אֶצְלָם הַמִּצְוָה הַזֹּאת שָׁוָה בְּכֻלָּם, בְּאַהֲרֹן וּבְבָנָיו, וְהִיא עַל הַמִּכְנָסַיִם, וְהָעֹנֶשׁ גַּם כֵּן בָּהֶם כִּי צִוָּה בָּעֲשִׂיָּה "וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד" שמות כ"ח:מ"ב, וְצִוָּה עַל הַלְּבִישָׁה "וְהָיוּ עַל אַהֲרֹן וְעַל בָּנָיו" שמות כ"ח:מ"ג, כִּי בִּשְׁאָר הַבְּגָדִים צִוָּה לְמַעְלָה בַּעֲשִׂיָּתָם מפסוק ב עד פסוק מ וְצִוָּה בַּלְּבִישָׁה בפסוק מא "וְהִלְבַּשְׁתָּ אֹתָם אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ", אִם כֵּן הַצַּוָּאָה הַזּוֹ שמות כ"ח:מ"ג כֻּלָּהּ עַל הַמִּכְנָסַיִם, וַעֲלֵיהֶן יִהְיֶה הָעֹנֶשׁ: וְלָמַדְנוּ זֶה מִמַּה שֶׁאָמְרוּ בְּסַנְהֶדְרִין פג: וּבִשְׁחִיטַת קָדָשִׁים זבחים יז: מְחֻסַּר בְּגָדִים שֶׁשִּׁמֵּשׁ מְנָא לַן דִּבְמִיתָה, א"ר אַבְהוּ א"ר יוֹחָנָן, וּמָטוּ בָּהּ מִשְּׁמֵהּ דְּר' אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, "וְחָגַרְתָּ אוֹתָם אַבְנֵט וְחָבַשְׁתָּ לָהֶם מִגְבָּעֹת וְהָיְתָה לָהֶם כְּהֻנָּה לְחֻקַּת עוֹלָם" שמות כ"ט:ט', בִּזְמַן שֶׁבִּגְדֵיהֶם עֲלֵיהֶם כְּהֻנָּתָם עֲלֵיהֶם, אֵין בִּגְדֵיהֶם עֲלֵיהֶם אֵין כְּהֻנָּתָם עֲלֵיהֶם, וַהֲווֹ לָהֶם זָרִים, וְאָמַר מָר זָר שֶׁשִּׁמֵּשׁ בְּמִיתָה. וְאִם הָיָה הַכָּתוּב הַזֶּה שמות כ"ח:מ"ג אֶצְלָם בְּכָל הַבְּגָדִים הִנֵּה בְּכָאן עֹנֶשׁ מְפֹרָשׁ לִמְחֻסַּר בְּגָדִים, כְּמַאֲמַר הָרַב. אֲבָל הִיא בַּמִּכְנָסַיִם בִּלְבַד, וְהַכָּתוּב הָאַחֵר שמות כ"ט:ט' בִּשְׁאָר הַבְּגָדִים, וְלֹא הֻזְכְּרוּ שָׁם הַמִּכְנָסַיִם. וְהָרְאָיָה עַל דַּעְתָּם שֶׁלֹּא הִזְכִּיר לְמַטָּה להלן כט ה ט בְּסֵדֶר הַלְּבִישָׁה מִכְנָסַיִם כְּלָל, כִּי בַּעֲבוּר שֶׁעָנַשׁ עֲלֵיהֶם בְּכָאן אֵין צֹרֶךְ לַחְזֹר וּלְהַזְכִּירָם, כִּי בְּיָדוּעַ שֶׁיִּלְבָּשֵׁם:וּמַה שֶׁאָמַר לְמַעְלָה כאן וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבוֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ וְלֹא יָמוּת, הוּא עַל דַּעְתִּי בֵּאוּר לְמִצְוַת הַפַּעֲמוֹנִים, כִּי מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהֶם צֹרֶךְ בַּלְּבִישָׁה, וְאֵין דֶּרֶךְ הַנִּכְבָּדִים לַעֲשׂוֹת לָהֶם כֵּן, לְכָךְ אָמַר כִּי צִוָּה בָּהֶם בַּעֲבוּר שֶׁיִּשָּׁמַע קוֹלוֹ בַּקֹּדֶשׁ, וְיִכָּנֵס לִפְנֵי אֲדוֹנָיו כְּאִלּוּ בִּרְשׁוּת, כִּי הַבָּא בְּהֵיכַל מֶלֶךְ פִּתְאוֹם חַיָּב מִיתָה בְּטַכְסִיסֵי הַמַּלְכוּת, כְּעִנְיַן אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אסתר ד יא: וְיִרְמֹז לְמָה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא יְרוּשַׁלְמִי א ה "וְכָל אָדָם לֹא יִהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד" ויקרא טז יז, אֲפִלּוּ אוֹתָן שֶׁכָּתוּב בָּהֶן "וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם" יחזקאל א י לֹא הָיוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד, עַל כֵּן צִוָּה לְהַשְׁמִיעַ קוֹלוֹ כְּמִי שֶׁיִּקְרָא "הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי", וְיָבֹא לַעֲבֹד אֶת הַמֶּלֶךְ בְּיִחוּד, וְכֵן בְּצֵאתוֹ, לָצֵאת בִּרְשׁוּת, וְשֶׁיִּוָּדַע הַדָּבָר כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ מְשָׁרְתֵי הַמֶּלֶךְ לָשׁוּב לְפָנָיו. וּבְפִרְקֵי הֵיכָלוֹת יָדוּעַ זֶה הָעִנְיָן. וְהִנֵּה הַטַּעַם שֶׁלֹּא יִפְגְּעוּ בּוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים. וְהִזְהִיר זֶה בְּכ"ג לְמַעֲלָתוֹ, וְזֶה טַעַם "לִפְנֵי ה'", כִּי הוּא הָעוֹבֵד לְפָנָיו שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ כִּי מַלְאַךְ הַשֵּׁם צְבָאוֹת הוּא מלאכי ב ז, כִּי הַהֶדְיוֹטִים לא יִכָּנְסוּ בַּהֵיכָל לְהַקְטִיר וּלְהֵטִיב: וְרָאִיתִי בְּמִדְרַשׁ וְאֵלֶּה שְׁמוֹת רַבָּה ל"ח:ח' בְּאַבְנֵי הַחֹשֶׁן מָה טַעַם, שֶׁיְּהֵא הקב"ה מִסְתַּכֵּל בָּהֶן בְּבִגְדֵי הַכֹּהֵן בִּכְנִיסָתוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְנִזְכַּר לִזְכוּת הַשְּׁבָטִים. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אוֹמֵר, מָשָׁל לְבֶן מְלָכִים שֶׁהָיָה פֵּדָגוֹג נִכְנָס אֶצְלוֹ מְלַמֵּד עַל בְּנוֹ סָנֵגוֹרְיָא, וְהָיָה מִתְיָרֵא מִן הָעוֹמְדִים עָלָיו שֶׁמָּא יִפְגְּעוּ בּוֹ, מֶה עָשָׂה, הִלְבִּישׁוֹ פּוֹרְפִירָא שֶׁלּוֹ שֶׁיִּהְיוּ רוֹאִין אוֹתוֹ וּמִתְיָרְאִין מִמֶּנּוּ, כָּךְ אַהֲרֹן הָיָה נִכְנָס בְּכָל עֵת ויק"ר כב ו לְבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וְאִלּוּלֵי זְכֻיּוֹת הַרְבֵּה שֶׁהָיוּ נִכְנָסוֹת עִמּוֹ וּמְסַיְּעוֹת אוֹתוֹ לֹא הָיָה יָכוֹל לִכָּנֵס, לָמָּה, שֶׁהָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שָׁם, מֶה עָשָׂה הקב"ה נָתַן לוֹ מִדְּמוּת לְבוּשֵׁי הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה נט יז "וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן". עַד כָּאן אַגָּדָה זוֹ. וְאע"פ שֶׁלֹּא הָיָה נִכְנָס לִפְנַי וְלִפְנִים בִּבְגָדִים אֵלּוּ, אַף בְּאֹהֶל מוֹעֵד הֻצְרַךְ לְכָךְ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב ויקרא טז יז "וְכָל אָדָם לֹא יִהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד":

43 דברי דוד פתח ↗

בבאם אל אהל מועד להיכל, וכן למשכן דגם מקדש מיקרי אהל מועד כדאיתא בריש עירובין:

« רש"י על שמות כ״ח:מ״א רש"י על שמות כ״ח:מ״ג »