רש"י על חולין צ״א ב:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין צ״א ע״ב:ח׳ רש"י על חולין צ״א ע״ב:י׳ »

9 ״וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה״, תָּנָא: כַּמָּה רׇחְבּוֹ שֶׁל סוּלָּם? שְׁמוֹנַת אֲלָפִים פַּרְסָאוֹת, דִּכְתִיב: ״וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ״, ״עוֹלִים״ – שְׁנַיִם, ״וְיוֹרְדִים״ – שְׁנַיִם, וְכִי פָגְעוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי הָווּ לְהוּ אַרְבָּעָה.

פירוש רש"י על חולין צ״א ב:ט׳

9 עולים - משמע כי הדדי ולא זה אחר זה וכן יורדים:

10 וכי פגעו בהדדי הוו להו ארבעה - צריך רוחב הסולם להחזיק ארבעתן:

« רש"י על חולין צ״א ע״ב:ח׳ רש"י על חולין צ״א ע״ב:י׳ »