רש"י על חולין צ׳ ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין צ׳ ב:ד׳
4 אָמַר רַב הוּנָא: גִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁל עוֹלָה חוֹלְצוֹ לַתַּפּוּחַ. אָמַר רַב חִסְדָּא: מָרִי דֵּיכִי, מִי כְּתִיב ״עַל כֵּן לֹא יֹאכַל הַמִּזְבֵּחַ״? ״עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל״ כְּתִיב.
פירוש רש"י על חולין צ׳ ב:ד׳
4 חולצו מן התפוח - חולצו מן הירך ומשליכו לתפוח. צבור האפר שבאמצע המזבח שהיו גורפין האפר תמיד וצוברין שם וכשהוא רבה מוציאין אותו לחוץ והוא נקרא תפוח כדלקמן בשמעתין:
5 מרי דיכי - בעל שמועה זו הבין דבריך וכי נאמר לא יאכל המזבח: