רש"י על חולין ח׳ א:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין ח׳ א:א׳
1 אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר שְׁמוּאֵל: לִיבֵּן סַכִּין וְשָׁחַט בָּהּ – שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה, חִידּוּדָהּ קוֹדֵם לְלִיבּוּנָהּ. וְהָאִיכָּא צְדָדִין? בֵּית הַשְּׁחִיטָה מִירְוָוח רָוַוח.
פירוש רש"י על חולין ח׳ א:א׳
1 ליבן - באור. בלשון חכמים נקרא ליבון ובלשון הלועזים קורין באדמותי':
2 שחיטתו כשרה - ולא אמר שריפה היא זו ולא שחיטה:
3 חידודה קודם לליבונה - מקדים וממהר לחתוך קודם שתכוה הבהמה מן האור:
4 והאיכא צדדין - דסכין כשנכנס לתוך החתך קודם שתשחט רוב הסימנים היא שורפת את הסימנים ונמצאת שהיא נשרפה קודם שחיטה שהרי ושט נקובתו במשהו ליטרף ושריפה כנקב הוא:
5 מירווח רווח - מתרחב החתך מצדי הסכין מכאן ומכאן ואין נוגע הסימן אלא חידודו של סכין: