רש"י על חולין ז׳ ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין ז׳ ב:ד׳
4 שְׁמַע רַבִּי, נְפַק לְאַפֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ: רְצוֹנְךָ סְעוֹד אֶצְלִי? אָמַר לוֹ: הֵן. צָהֲבוּ פָּנָיו שֶׁל רַבִּי.
פירוש רש"י על חולין ז׳ ב:ד׳
4 שמע רבי - דהוה קאתי ר' פינחס:
5 רצונך סעוד אצלי - יהי רצונך לסעוד אצלי:
6 צהבו פניו - שמח מפני שלא היה ר' פינחס רגיל ליהנות משל אחרים כדלקמן: