רש"י על חולין ז׳ ב:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ז׳ ע״ב:ד׳ רש"י על חולין ז׳ ע״ב:ו׳ »

1 חולין פתח ↗

אָמַר לוֹ: כִּמְדוּמֶּה אַתָּה שֶׁמּוּדָּר הֲנָאָה מִיִּשְׂרָאֵל אֲנִי? יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים הֵן, יֵשׁ רוֹצֶה וְאֵין לוֹ, וְיֵשׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה, וּכְתִיב: ״אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עָיִן וְאַל תִּתְאָיו לְמַטְעַמֹּתָיו כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא אֱכוֹל וּשְׁתֵה יֹאמַר לָךְ וְלִבּוֹ בַּל עִמָּךְ״, וְאַתָּה רוֹצֶה וְיֵשׁ לְךָ.

2 חידושי אגדות פתח ↗

קדושים הם כו' עי' פירושו בחדושי הלכות:

3 חולין פתח ↗

4 הגהות יעב"ץ פתח ↗

ד"ה ויש שיש וכו׳ ואע"פ שאומר בא וסעוד כצ"ל:

5 חידושי אגדות פתח ↗

אל תלחם גו' כי כמו שער בנפשו גו' מפורש בפ' אלו נאמרין ע"ש:

6 חולין פתח ↗

1 אמר ליה - רבי פינחס וכי סבור היית שמודר הנאה מישראל אני:

2 ישראל קדושים הם - וראויין ליהנות מהם:

3 אבל יש רוצה - לההנות אחרים משלו ואין יכולת בידו וממנו איני רוצה ליהנות שלא אכביד עליו:

4 ויש שיש - יכולת בידו ואינו רוצה לההנות אחרים ואע"פ שאומר בא וסעוד אין לבו חפץ ואיני נהנה ממנו משום דכתיב אל תלחם לחם רע עין:

5 אל תלחם - אל תסעוד. לחם לשון סעודה כדכתיב שמואל א כ לא בא אל הלחם וכתיב דניאל ה בלשאצר מלכא עבד לחם רב:

6 כמו שער - כאילו אתה פותח שער בבטנו. וי"א לשון מרירות כמו ירמיהו כט כתאנים השוערים:

« רש"י על חולין ז׳ ע״ב:ד׳ רש"י על חולין ז׳ ע״ב:ו׳ »