רש"י על חולין ו׳ א:י״ט

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ו׳ ע״א:י״ח רש"י על חולין ו׳ ע״ב:א׳ »

19 וּלְחַלּוֹפֵי לָא חָיְישִׁינַן? וְהָתְנַן: הַנּוֹתֵן לַחֲמוֹתוֹ – מְעַשֵּׂר אֵת שֶׁהוּא נוֹתֵן לָהּ וְאֵת שֶׁהוּא נוֹטֵל מִמֶּנָּה, מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדָהּ מַחְלֶפֶת הַמִּתְקַלְקֵל! הָתָם כִּדְתַנְיָא טַעְמָא, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: רוֹצֶה הִיא בְּתַקָּנַת בִּתָּהּ וּבוֹשָׁה מֵחֲתָנָהּ.

פירוש רש"י על חולין ו׳ א:י״ט

19 ולחלופי לא חיישינן - דקתני אם נתן לה הכל אין חוששין שמא החליפה:

20 הנותן לחמותו - עיסתו לאפות:

21 מפני שחשודה מחלפת המתקלקל - אם יתקלקל הלחם מחליפתו הלכך מעשר את שהוא נותן לה דאי מיחלפא ליה שלא יהא חבר זה נותן לפניה מכשול:

22 ואת שהוא נוטל הימנה - שמא החליפה אלמא מיחלפא:

23 התם כדקתני טעמא - דלטובה היא מתכוונת אבל על הגזל כגון לאדם נכרי שאין דעתה להחליף להטיב לו אף להרע אינה חשודה:

« רש"י על חולין ו׳ ע״א:י״ח רש"י על חולין ו׳ ע״ב:א׳ »