רש"י על חולין ס״ז ב:ט״ו

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ס״ז ע״ב:י״ד רש"י על חולין ס״ח ע״א:א׳ »

15 תַּנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוֹרְמַסְקִית אוֹמֵר: לִוְיָתָן דָּג טָהוֹר הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״גַּאֲוָה אֲפִיקֵי מָגִנִּים״, ״תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חֶרֶשׂ״; ״אֲפִיקֵי מָגִנִּים״ – אֵלּוּ קַשְׂקַשִּׂים שֶׁבּוֹ, ״תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חֶרֶשׂ״ – אֵלּוּ סְנַפִּירִין שֶׁפּוֹרֵחַ בָּהֶן.

פירוש רש"י על חולין ס״ז ב:ט״ו

15 דג טהור הוא - שהרי יש לו סנפיר וקשקשת כדמפרש:

16 אפיקי מגנים - חוזק מגינים:

17 אלו קשקשים - הסגורים וחתומים בו בדוחק:

18 תחתיו חדודי חרש - חידודים של חרשים:

19 אלו סנפירים - שחדודים ומחתכין כחרסין ובהן הוא בוקע את המים בחודן שלא יעכבוהו בפריחתו. פשטיה דקרא לשון מורי תחתיו חדודי חרס במקומו זהרורי שמש:

« רש"י על חולין ס״ז ע״ב:י״ד רש"י על חולין ס״ח ע״א:א׳ »