רש"י על חולין נ״ו ב:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין נ״ו ב:י״ב
12 אָמַר רַבָּה, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: גַּגּוֹ שֶׁל זֶפֶק נִידּוֹן כְּוֶושֶׁט. הֵיכָא? אָמַר רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי: כֹּל שֶׁנִּמְתָּח עִמּוֹ.
פירוש רש"י על חולין נ״ו ב:י״ב
12 נידון כוושט - בנקב משהו:
13 כל שנמתח עמו - ממקום שהוא מתחיל לימשך לצד הוושט להיות מיצר והולך:
14 עמו - עם הוושט:
15 נמתח - נמשך דהיינו מן המיצר ולמעלה כדאמרינן לעיל חולין דף מה. גבי מוח כל זמן שבגולגולת נידון כמוח התחיל לימשך נידון כחוט אלמא מקום מצר קרי משיכה: