רש"י על חולין נ״ו ב:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין נ״ו ע״ב:י״ב רש"י על חולין נ״ו ע״ב:י״ד »

13 יָצְאוּ בְּנֵי מֵעֶיהָ, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא הִיפֵּךְ בָּהֶן, אֲבָל הִיפֵּךְ בָּהֶן – טְרֵפָה, דִּכְתִיב: ״הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ״, מְלַמֵּד שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹנָנִיּוֹת בָּאָדָם, שֶׁאִם נֶהְפָּךְ אַחַת אֶחָד מֵהֶן – אֵינוֹ יָכוֹל לִחְיוֹת.

פירוש רש"י על חולין נ״ו ב:י״ג

13 היפך בהן - כשהכניסן לתוכו היפך עליונו לתחתיתו או עגולה זו למעלה מכמות שהיתה שהחליף זו למעלה וזו למטה:

14 כונניות - לשון ואת כנו שמות לח. שברא להם בסיס לישב עליו ואם ירדו מבסיסן שוב אין מתיישבים:

« רש"י על חולין נ״ו ע״ב:י״ב רש"י על חולין נ״ו ע״ב:י״ד »