רש"י על חולין נ״ג ב:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין נ״ג ע״ב:י״ב רש"י על חולין נ״ג ע״ב:י״ד »

13 בָּעֵי רַב אַמֵּי: הֲמַסְמָסָה מַהוּ? אָמַר רַבִּי זֵירָא: הָא דְּבָעֵי רַב אַמֵּי – כְּבָר פֵּירְשַׁהּ רַב יְהוּדָה, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בִּדְרוּסָה, עַד שֶׁיַּאֲדִים בָּשָׂר כְּנֶגֶד בְּנֵי מֵעַיִים; נִתְמַסְמֵס הַבָּשָׂר – רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ אֵינוֹ.

פירוש רש"י על חולין נ״ג ב:י״ג

13 המסמסה מהו - כגון דרסה בירך שלא כנגד החלל וראינו שניקב הבשר לאחר זמן מהו:

14 כנגד בני מעיים - אפילו בהאדימה:

15 נתמסמס הבשר - במקום אחד:

16 רואין אותו כאילו אינו - ואם יש בו טרפות בניטל כולו כגון צומת הגידין טרפה דהאי נמי כנטול דמי:

« רש"י על חולין נ״ג ע״ב:י״ב רש"י על חולין נ״ג ע״ב:י״ד »