רש"י על חולין נ״ב ב:ט״ו

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין נ״ב ע״ב:י״ג רש"י על חולין נ״ב ע״ב:ט״ז »

15 מִכׇּל מָקוֹם, לְרַב חִסְדָּא קַשְׁיָא, הוּא דְּאָמַר כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא: בְּרִיבִּי אוֹמֵר: לֹא אָמְרוּ אֵין דְּרוּסָה אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַצִּילִין, אֲבָל בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ מַצִּילִין – יֵשׁ דְּרוּסָה.

פירוש רש"י על חולין נ״ב ב:ט״ו

15 בריבי - שם חכם:

16 לא אמרו אין דרוסה - לחתול:

17 אלא במקום שאין מצילין - לעוף או לגדי מידו דאינו כועס כל כך ולא אלים זיהריה:

18 אבל במקום שיש לה מציל - הוא כועס ויש לו ארס חזק וכשמכה בצפורן משליך בה ארס ודרב חסדא בשיש מצילין:

« רש"י על חולין נ״ב ע״ב:י״ג רש"י על חולין נ״ב ע״ב:ט״ז »