רש"י על חולין נ״ב ב:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין נ״ב ב:י״ג
13 אָמַר רַב עַמְרָם אָמַר רַב חִסְדָּא: דְּרוּסַת חָתוּל וּנְמִיָּיה בִּגְדָיִים וּטְלָאִים, דְּרוּסַת חוּלְדָּה בְּעוֹפוֹת. מֵיתִיבִי: דְּרוּסַת חָתוּל, נֵץ וּנְמִיָּיה עַד שֶׁתִּינָּקֵב לֶחָלָל, אֲבָל דְּרוּסָה לֵית לְהוּ!
פירוש רש"י על חולין נ״ב ב:י״ג
13 נמייה - חיה היא ויש אומרים שהיא מרטרינ"א בלע"ז:
14 גדיים וטלאים - דקים שבדקה ומודה רב חסדא באילים ורחלים כמתני':
15 עד שתינקב לחלל - כקוץ בעלמא ועד שניקבו הדקין. ומדשוי להו כקוץ בנקובה מכלל דארס שלה אין מזיק אפילו לעופות וכל שכן לגדיים וטלאים: