רש"י על חולין ל״ב א:י״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ל״ב ע״א:ט״ז רש"י על חולין ל״ב ע״ב:א׳ »

17 מַתְנִי׳ שָׁחַט אֶת הַוֶּושֶׁט, וּפָסַק אֶת הַגַּרְגֶּרֶת, אוֹ פָסַק אֶת הַגַּרְגֶּרֶת וְאַחַר כָּךְ שָׁחַט אֶת הַוֶּושֶׁט, אוֹ שָׁחַט אֶחָד מֵהֶן וְהִמְתִּין לָהּ עַד שֶׁמֵּתָה, אוֹ שֶׁהֶחְלִיד אֶת הַסַּכִּין תַּחַת הַשֵּׁנִי וּפְסָקוֹ – רַבִּי יְשֵׁבָב אוֹמֵר: נְבֵלָה, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: טְרֵפָה.

פירוש רש"י על חולין ל״ב א:י״ז

17 מתני' ופסק את הגרגרת - היינו עיקור ובבהמה קאי:

18 תחת השני - בין הסימן לצואר:

19 ופסקו - מלמטה למעלה:

20 ישבב - שם חכם וכן הוא בדברי הימים א' כד גבי משמרות:

« רש"י על חולין ל״ב ע״א:ט״ז רש"י על חולין ל״ב ע״ב:א׳ »