רש"י על חולין ט״ז ב:ט״ו

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין ט״ז ב:ט״ו
15 שֶׁבַּתְּחִלָּה, נֶאֱסַר לָהֶם בְּשַׂר תַּאֲוָה, מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ הוּתַּר לָהֶם בְּשַׂר תַּאֲוָה.
פירוש רש"י על חולין ט״ז ב:ט״ו
15 שמתחלה - כשהיו במדבר משהוקם המשכן:
16 נאסר להם בשר תאוה - שאין יכולין לאכול אלא בשר שלמים ואם היו שוחטין בלא קרבן היו ענושים כרת כדכתיב ויקרא יז ואל פתח אהל מועד לא הביאו וגו':
17 נכנסו לארץ - נתרחקו מן המזבח:
18 הותר להם - מן המקרא הזה שיזבחו בשר לתאותן ויאכלו: