רש"י על חולין ט״ו ב:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ט״ו ע״ב:ח׳ רש"י על חולין ט״ו ע״ב:י׳ »

9 גְּמָ׳ הַשּׁוֹחֵט – דִּיעֲבַד אִין, לְכַתְּחִלָּה לָא. בִּשְׁלָמָא בְּמַגַּל יָד – דִּלְמָא אָתֵי לְמֶעְבַּד בְּאִידַּךְ גִּיסָא, אֶלָּא צוֹר וְקָנֶה לְכִתְחִלָּה לָא? וּרְמִינְהִי: בַּכֹּל שׁוֹחֲטִין, בֵּין בְּצוֹר, בֵּין בִּזְכוּכִית, בֵּין בִּקְרוּמִית שֶׁל קָנֶה!

פירוש רש"י על חולין ט״ו ב:ט׳

9 גמ' דלמא אתי למעבד באידך גיסא - במקום הפגימות. ושמעינן מהא דסכין פגומה ויש בה כדי לשחוט מן הפגם ולהלן אסור לשחוט בה לכתחלה דהא הכא גזרינן משום אידך גיסא וכל שכן הכא דבההיא גיסא גופה פגומה:

10 קרומית - צלע של קנה:

« רש"י על חולין ט״ו ע״ב:ח׳ רש"י על חולין ט״ו ע״ב:י׳ »