רש"י על חולין קכ״ד א:י״ט

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין קכ״ד א:י״ט
19 הָיוּ עָלָיו כִּשְׁנֵי חֲצָאֵי זֵיתִים, מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא וְלֹא בְּמַגָּע, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא בְּמַגָּע וְלֹא בְּמַשָּׂא. וּמוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא בִּשְׁנֵי חֲצָאֵי זֵיתִים שֶׁתְּחָבָן בְּקֵיסָם וֶהֱסִיטָן, שֶׁהוּא טָמֵא. וּמִפְּנֵי מָה רַבִּי עֲקִיבָא מְטַהֵר בָּעוֹר? מִפְּנֵי שֶׁהָעוֹר מְבַטְּלָן.
פירוש רש"י על חולין קכ״ד א:י״ט
19 מטמא במשא - שהרי נשא כזית נבלה:
20 ולא במגע - דאי אפשר ליגע ביחד ושתי נגיעות אין מצטרפות:
21 לא במגע ולא במשא - כדמפרש שהעור מבטלו:
22 ומודה רבי עקיבא - דאע"ג דלא הוי כזית מעורה במקום אחד דלאו עור חיבור שהמסיט שתי חצאי זיתים ביחד טמא: