רש"י על חולין קכ״ד א:י״ח

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין קכ״ד א:י״ח
18 מַתְנִי׳ עוֹר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו כְּזַיִת בָּשָׂר, הַנּוֹגֵעַ בְּצִיב הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ, וּבְשַׂעֲרָה שֶׁכְּנֶגְדּוֹ – טָמֵא.
פירוש רש"י על חולין קכ״ד א:י״ח
18 מתני' עור שיש עליו כזית בשר - במקום אחד:
19 הנוגע בציב היוצא ממנו - היינו באותו בשר או בשערה שכנגד אותו בשר:
20 טמא - דשערה הוי שומר כדאמרינן לעיל חולין דף קיט: חלחולי מחלחל:
21 ציב - רצועה ותלתל היוצא מאותו בשר ותלוי ודבוק במקצת ובאותו ציב ליכא כזית אבל מעורה הוא לכזית: