רש"י על חולין קי״ב א:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין קי״ב א:ט׳
9 אָמַר רַב נַחְמָן, אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין מַנִּיחִין כְּלִי תַּחַת בָּשָׂר עַד שֶׁיִּכְלֶה כׇּל מַרְאֵה אַדְמוּמִית שֶׁבּוֹ. מְנָא יָדְעִינַן? מָר זוּטְרָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב פָּפָּא אָמַר: מִשֶּׁתַּעֲלֶה תִּימְרָתוֹ.
פירוש רש"י על חולין קי״ב א:ט׳
9 אין מניחין כלי - בי דוגי דלעיל חולין דף קיא::
10 עד שיכלה - שיהא כל דמו כבר נפלט ממנו:
11 משתעלה תימרתו - שהבשר מעלה עשן. לישנא אחרינא שיהו הגחלים מעלין עשן שכל זמן שהדם שותת עליהן אינן אלא כבין והולכים אבל כשהשומן נוטף הן מעלין עשן. לשון מורי: