רש"י על חולין קי״ב א:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין קי״ב ע״א:ח׳ רש"י על חולין קי״ב ע״א:י׳ »

1 חולין פתח ↗

אָמַר רַב נַחְמָן, אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין מַנִּיחִין כְּלִי תַּחַת בָּשָׂר עַד שֶׁיִּכְלֶה כׇּל מַרְאֵה אַדְמוּמִית שֶׁבּוֹ. מְנָא יָדְעִינַן? מָר זוּטְרָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב פָּפָּא אָמַר: מִשֶּׁתַּעֲלֶה תִּימְרָתוֹ.

2 חולין פתח ↗

3 חולין פתח ↗

9 אין מניחין כלי - בי דוגי דלעיל חולין דף קיא::

10 עד שיכלה - שיהא כל דמו כבר נפלט ממנו:

11 משתעלה תימרתו - שהבשר מעלה עשן. לישנא אחרינא שיהו הגחלים מעלין עשן שכל זמן שהדם שותת עליהן אינן אלא כבין והולכים אבל כשהשומן נוטף הן מעלין עשן. לשון מורי:

« רש"י על חולין קי״ב ע״א:ח׳ רש"י על חולין קי״ב ע״א:י׳ »