רש"י על חגיגה ה׳ א

1 וקא מחריא תנורא - מכבדת את התנור:

2 אותיבתיה אגבה דכרעה - הושיבתו על גב רגלה ונכות והורע מזלה:

3 דרעינא להו אנא - איני מוסרן לשומר המתים ששמו דומה אלא מתגלגלין עמי ושטין בעולם עד שיתמלאו שנותיו והוא קרוי דור:

4 דמעביר במיליה - מעביר על מדותיו:

5 דמטו - נתבשלו:

6 הני מינטרן - אותן שלא בישלו כל צורכן אין ממהרות לירקב:

7 היינו דכתיב כו' - הטובות ירא פן ירקבו אף הבחורים הצדיקים נאחזין למיתה פן יחטאו:

8 אדזוטר - בעודו בחור:

9 אי בעי האי מרבנן - להיות הולך בדרך טובים הוי חיי:

10 מבעט ברבותיו הוה - רבי אלכסנדרי היה מכיר בו שלא היה מן הקדושים וכתיב וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים כצל אשר איננו ירא מלפני האלהים קהלת ח׳:י״ג ותניא במסכת קדושין דף לג: מורא זו איני יודע מהו כשהוא אומר והדרת פני זקן ויראת מאלהיך ויקרא י״ט:ל״ב הוי אומר מורא זו כבוד חכמים:

11 קלות כחמורות - עושקי שכר שכיר כמנאפים ומכשפים:

12 ומטי גר - בהאי קרא כתיב:

13 ולא יראוני - ובהא קרא כתיב:

14 כי את כל מעשה האלהים יביא במשפט על כל נעלם - ואף על הנעלמות ממנו שעשה שוגג הוא מביאו במשפט:

15 על כל - אפי' דבר מועט במשמע:

16 ונמאס - קצה דעת חבירו בדבר:

17 מאי אם טוב - דמשמע אף על הטובה מביאו במשפט:

18 שאינו מחותך - שאינו מנוקר מן החלב ומן הגידין האסורים:

19 בערבי שבתות - שמתוך שממהרין לעשות צורכי שבת אינן נותנין לב אם מנוקר הוא:

20 צרות סמוכות זו לזו - לשון וכעסתה צרתה שמואל א א׳:ו׳ שתי נשים יחד:

21 זיבורא ועקרבא - נקיט הכי משום דאמרינן במסכת ע"ז בפרק אין מעמידין עבודה זרה דף כח: חמימי לעקרבא וקרירי לזיבורא וחילופא סכנתא הלכך היכא דנכתיה זיבורא ועקרבא נעשות צרות זו לזו דלית ליה תקנתא לא בקרירי דקשה לעקרב ולא בחמימי דקשה לזיבורא:

22 זה הממציא מעות לעני בשעת דוחקו - אלעיל קאי אם טוב ואם רע הרגיל להמציא צדקתו לעני בשעת דוחקו ולא קודם שעת הדחק שיכול לבקש מזונותיו ולקנותן בשעת הזול:

23 לעללא - לקנות התבואה דמתרגם ועללת ארעא ויקרא כה:

24 לתליתא - להפסד ולאיבוד כך שמעתי ולי נראה לקנות בשעת הדחק מזון שהוא תולה בסלו כדאמר מר פסחים דף קיא: תלא סילתא תלא מזוני תלאי בביתא קשה לעניותא: