רש"י על ביצה כ״ט א:ט״ו

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור ביצה כ״ט א:ט״ו
15 אַדְבְּרֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַבָּנָא עוּקְבָא, וּדְרַשׁ: לֹא יִמְדּוֹד אָדָם שְׂעוֹרִים וְיִתֵּן לִפְנֵי בְּהֶמְתּוֹ בְּיוֹם טוֹב, אֲבָל קוֹדֵר הוּא קַב אוֹ קַבִּים וְנוֹתֵן לִפְנֵי בְּהֶמְתּוֹ, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. וְהַנַּחְתּוֹם מוֹדֵד תַּבְלִין וְנוֹתֵן לְתוֹךְ קְדֵרָתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַקְדִּיחַ תַּבְשִׁילוֹ.
פירוש רש"י על ביצה כ״ט א:ט״ו
15 אדבריה - הנהיגו ומטייל עמו במבואות העיר:
16 לא ימדוד אדם קב שעורין - אפילו ליתן לבהמתו שנראה כמודד למכור:
17 אבל קודר הוא - בקב עצמו נוקב בכרי וממלאו שלא כדרך מדה לתת בידו לתוכו:
18 קודר - לשון נוקב:
19 נחתום - מבשל קדרות נמי קרוי נחתום:
20 יקדיח - ישרוף אאורשי"ר בלע"ז: