רש"י על ביצה כ״ט א:ט״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על ביצה כ״ט ע״א:ט״ו רש"י על ביצה כ״ט ע״א:י״ז »

1 ביצה פתח ↗

אָמַר רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר רַב: מוֹדֶדֶת אִשָּׁה קֶמַח בְּיוֹם טוֹב וְנוֹתֶנֶת לְתוֹךְ עִיסָּתָהּ כְּדֵי שֶׁתִּטּוֹל חַלָּה בְּעַיִן יָפָה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אָסוּר. וְהָא תָּנָא דְּבֵי שְׁמוּאֵל, מוּתָּר!

2 עבודת המלך על משנה תורה, מסירת תורה שבעל פה פתח ↗

ור' חייא חיבר התוספתא לבאר עניני המשנה וכן ר' הושעיא ובר קפרא חיברו ברייתות לבאר דברי המשנה. עי' ירושלמי הוריות איש אשר יתן לו האלהים עושר וכבוד וכו' כבוד זו תוספתא מכל אשר יתאוה אלו משניות גדולות כגון משנתו של ר' חייא ומשנתו של ר' הושעיא ומשנת בר קפרא, ועי' מדרש רבה שיר השירים על הפסוק אשקך מיין הרקח שינה רבנו את לשונו ודייק לכתוב אצל ר' חייא שחיבר התוספתא ובר"ה וב"ק שחברו ברייתות גם אצל ר"ח שחיבר התוספתא כתב לבאר עניני המשנה, ואצל ר"ה וב"ק שחברו ברייתות כתב לבאר דברי המשנה והנה אור גדול האיר רבנו בענין המסובך הזה. עי' ביצה כ"ט ברש"י ד"ה תנא דבי שמואל כתב בתוספתא שסידר שמואל מתנאים שלפניו כמו שסדרו ר' חייא ור' אושעיא וכמו שסדר רבי את המשנה, וכ"כ רש"י ז"ל בב"מ מ"ח ובדקה לוי במתניתין הגיהה והוסיפה בתוספתא שסידר וכן בעירובין י"ט ר"ח ור"א סדרו את הבריתות וכו' ועוד הנה כלל רש"י ז"ל את הברייתות והתוספתא בחדא מחתא תחת שם אחד, ועי' ב"ב מ"ב נ"ב תני ר' אושעיא בקדושין דבי לוי וכתב הרשב"ם ז"ל בקדושין דבי לוי בתוספתא בברייתא דמס' קדושין שסדר לו לוי כמו שסדרו ר"ח ור"א וכבר הגיה שם הב"ח דתיבת בברייתא הגהה היא. אבל באמת כבר עמד על זה הגאון דוה"ר ז"ל לברר כי התוספתא והברייתות שני דברים נפרדים המה, והנה התוספתא כבר החלו לסדרה אצל התנאים הראשונים ומסודרים שמה מחוקותיהם של תנאים מה שלא באו במשנה, והמה לבאר את עניני המשנה, והברייתות החדשות הם כל עיקרם ויסודם כבר על דרך האמוראים לפרש את המשנה ולפעמים גם את התוספתא או ברייתא אחרת קודמת.

16 בעין יפה - שיעור חלה אחד מכ"ד לכהן וכשאינה יודעת מדת עיסתה היא מקמצת ואומרת אין כאן כל כך אבל כשיודעת מדת עיסתה יודעת מה תפריש ועינה יפה בה:

17 תנא דבי שמואל - בתוספתא שסידר שמואל מתנאים שלפניו כמו שסדרו רבי חייא ורבי אושעיא וכמו שסידר רבי את המשנה:

« רש"י על ביצה כ״ט ע״א:ט״ו רש"י על ביצה כ״ט ע״א:י״ז »