רש"י על בבא מציעא צ״ג

1 הניחא וכו' - פלוגתא במסכת גיטין:

2 אלא אידי ואידי כשאין מעלה - דכולי עלמא משלו הוא אוכל ובהא פליגי וכו':

3 הכי גרסינן ולרבי יוחנן וכו' - ולא גרס אי הכי גדולים נמי דהא אמרן ידעי ומחלי:

4 משל שמים הוא אוכל - ואפילו מעלה מזונות לא מצי קייץ אקטנים:

5 ומאי קוצץ דר' אושעיא מזונות - שיתן להם מזונות מעיקרא הרבה שלא יוכלו לאכול מן הענבים:

6 נקוץ לה - דהתניא לעיל רשאי בעל הבית להתיר פקיע עמיר וכו':

7 מר סבר - תנא דברייתא משלו הוא אוכל ולרבי יוחנן בין כשמעלה מזונות ובין שאין מעלה מזונות ובר פלוגותיה מוקי לה במעלה ותנא דידן סבר משל שמים הוא אוכל ואפילו מעלה מזונות נמי לא מצי קייץ:

8 מתני' מהלכות מדינה - כבר נהגו כן:

9 גמ' לא שנו - דאין שומרין אוכלין מן התורה:

10 אלא שומרי גנות ופרדסין - דהוה ליה מחובר בשעה שאין גמר מלאכה הלכך מן התורה לא אכיל ואכיל מהלכות מדינה וכל שכן עושה במחובר כגון מנכש דאכיל ממנהג המדינה:

11 אבל שומרי גיתות וערימות - עד שלא נגמרה מלאכתן למעשר אוכל אף מן התורה כדין עושה בתלוש:

12 ושמואל אמר לא שנו - דאכלי מיהת מהלכות מדינה אלא שומרי תלוש אבל שומרי מחובר אפילו מהלכות מדינה לא דמשמר לאו עושה מעשה הוא הלכך לא אכיל מדאורייתא:

13 המשמר פרה אדומה - משחיטתה ועד כינוס אפרה:

14 מטמא בגדים שעליו - דתנן פרה פ"ד מ"ד כל העוסקין בפרה מתחילה ועד סוף מטמאין בגדים:

15 גזירה שמא יזיז בה אבר - ורבנן הוא דגזרו על הטומאה ולאו מדאורייתא:

16 מקשאות - שגדילין בהן קישואין:

17 ארבע וחמש מקשאות - של חמשה אנשים:

18 אמאי אוכל - הא אמרת שומרי מחובר אפילו מהלכות מדינה לא אכלי אלא על כרחך כעושה מעשה דמי ואכלי מיהו מהלכות מדינה כי מתניתין מכלל דשומרי תלוש אפילו מדאורייתא נמי אכלי:

19 בעקורין שנו - עקורין משרשיהן עם קישואין שבהם להכי קרי ליה מקשאות ולא קרי ליה קישואין ומשום דשומרי תלוש הם אכלי מהלכות מדינה כי מתני':

20 בשלא ניטל פקס שלהן - ואמר מר לעיל בפרקין בבא מציעא דף פח: דקישואין משיפקסו:

21 כשמואל מסתברא - דעושה במחובר בשעה שאינה גמר מלאכה אפילו מהלכות מדינה לא אכיל וכ"ש שומרי מחובר דהוי שעה שאינה גמר מלאכה ולאו עושה מעשה הוא ומתניתין בשומר תלוש:

22 מכלל דאיכא דלא אכיל מן התורה ואכיל מהלכות מדינה - מדלא תנא אלו אוכלין סתמא ומאי נינהו או עושה במחובר בשעה שאינה גמר מלאכה או עושה בתלוש בשעה שנגמרה מלאכתו או דבר שאין גדולו מן הארץ:

23 אימא סיפא ואלו שאינן אוכלין - וקתני הכי מאי אינן אוכלין אי נימא שאין אוכלין וכו':

24 אלא לאו שאינם אוכלין כלל - מהשתא על כרחך מן התורה דתני ברישא דאשמעינן דאיכא אחרינא דאכיל ולא מן התורה במשמר תלוש עד שלא נגמרה מלאכתו למעשר קאמר דכיון דאינו עושה מעשה לא אכיל מן התורה ואכיל מהלכות מדינה דאילו במשמר במחובר ליכא לאוקמא דהא אפילו עושה מעשה ממש קתני סיפא דלא אכיל כלל בשעה שאינה גמר מלאכה וכ"ש משמר:

25 מתני' שומר חנם נשבע על הכל - על כל המאורעות הכתובות בשאר שומרים לחיוב הוא נשבע שכך עלתה לו ופטור ולקמן בהשואל בבא מציעא דף צד: יליף לכולה מתניתין מקראי:

26 על הכל - גניבה ואבידה ואונסין:

27 גמ' מי איכא דלית ליה ארבעה שומרין - על כרחך ארבעה מיני שומרין אשכחן:

28 מאן תנא שוכר כשומר שכר דמי - דקתני מתניתין בתרוייהו פטורין מאונס ומשלמין גניבה ואבידה:

29 רבי מאיר היא - כדמפרש ואזיל: רבה בר אבוה תנא מתניתין שוכר כיצד משלם רבי מאיר אומר כשומר שכר רבי יהודה אומר כשומר חנם:

30 חיותא - בהמות:

31 שריג - החליקה:

32 הא נטר כדנטרי אינשי - ואין אבידה אלא אונס:

33 בחזני מתא - שומרי העיר בלילה שכל סמך אנשי העיר עליהם לשמור גופם וממונם הנהו ודאי בעו נטירותא יתירתא:

34 ארי ודרס - ארי דרכו לדרוס הבהמה במקום שמוצאה ודרך זאב לטורפה חיה ולהוליכה במקום שהוא בטוח ושם הורגה:

35 מאי לאו וכו' - אפ"ה חייב:

36 א"ה אמאי פטור - כי אין יכול להציל:

37 תחילתו הוה בפשיעה - גבי כל מזיקין קטנים וקלים דהוא יכול להציל שהרי הניחם ובא לו וסופו נמי נהי דמזיק חזק בא עליהן שאם היה שם לא היה יכול להציל והו"ל אונס מיהו תחילתו בפשיעה הוה דחייב דהכי פסקינן הלכתא בהמפקיד לעיל בבא מציעא דף מב::

38 דשמע קול ארי ועל - מאימתו שאנוס הוא:

39 שומר חנם יש לו לקדם בחנם - ולא לשכור אנשים ושומר שכר יש עליו לשוכרן:

40 עד כדי דמיהם - של בהמות:

41 והיכן מצינו - דקא רמית עליה לשכור אנשים משלו:

42 לכושרא דחיותא - כושר הבהמות שמכיר בהן כבר ולמודות בביתו:

43 לטרחא יתירתא - שלא יצטרך לחזור אחר הבהמות לקנות:

44 לא סבירא להו הא דרבה - דאמר לעיל דמכי נטר כדנטרי אינשי הוה אידך אנוס ופטור:

45 להכי יהבי לך וכו' - ונהי דלאו פשיעה הוא אונס נמי לא הוי והו"ל כאבידה:

46 אגמלא דנרש - גשר של נרש:

47 בבר אחתיך - כלומר בבן עמך ואומתך:

48 שבו - שם הגנב לסטים מזויין היה:

49 חייביה - לשלם הואיל והוכר הגנב ולא יפסיד כלום. עליו לטרוח אחר הגנב עד שיוציא מידו:

50 עושה עמו דין - פרעון והיינו פליגי דהא רוניא שומר חנם הוה וחייביה רב נחמן לשלומי:

51 דפרמוסקא - אנשי השלטון היו שם:

52 מתני' בשעת משלחת זאבים - שחיה רעה משולחת בגזירת המלך קופצת היא על אדם אחד:

53 הלסטם - גרסינן וחד לסטם קאמר:

54 הברדלס - פוטיי"ש בלעז:

55 סיגפה - עינה ברעב או העמידה בקיץ בחמה ובחורף בצינה לענות נפש במדבר ל׳:י״ד מתרגם לסגפא נפש:

56 עלתה לראשי צוקין - אוקימנא בפרק המפקיד לעיל בבא מציעא דף לו: תקפתו ועלתה לצוקין הרים חדין וגבוהין:

57 גמ' האי מסר נפשיה - הלסטים ע"מ כן בא או ליהרג או להרוג ויקח ממון אבל הרועה אין לו למסור נפשו על כך:

58 אשכחיה רועה - לגנב קודם שנטל הימנו כלום וגיזמו וחירפו:

59 אמר לו גנבא סריא - מוסרח ויבאש שמות טז מתרגמינן וסרי ובתשובות הגאונים ראיתי סריא פושע: