רש"י על בבא מציעא צ״ב ב:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא צ״ב ע״ב:ד׳ רש"י על בבא מציעא צ״ב ע״ב:ו׳ »

5 אֵימָא סֵיפָא: נִתְפָּרְסוּ עִגּוּלָיו, נִתְפַּתְּחוּ חָבִיּוֹתָיו – הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יֹאכֵלוּ, וְאִם לֹא הוֹדִיעָן – מְעַשֵּׂר וּמַאֲכִילָן. וְאִי אָמְרַתְּ מִשֶּׁל שָׁמַיִם הוּא אוֹכֵל, אַמַּאי מְעַשֵּׂר וּמַאֲכִילָן? אִיסּוּרָא לָא זַכִּי לְהוּ רַחֲמָנָא!

פירוש רש"י על בבא מציעא צ״ב ב:ה׳

5 נתפרסו עיגוליו - קציעות שדרסן בעיגולין ונגמרה מלאכתן למעשר ונפלו ונתפרסו וצריך לחזור ולדרסן:

6 נתפתחו חביותיו - שניטלו מגופותיהם ושכרו לסותמן:

7 הרי אלו לא יאכלו - דאין פועל אוכל בדבר שנגמרה מלאכתו למעשר כדתניא לעיל בבא מציעא דף פט. יצא הבודל בתמרים וכו':

8 ואם לא הודיען - לקמן פריך גבי חביות מאי אודעינהו בעי:

« רש"י על בבא מציעא צ״ב ע״ב:ד׳ רש"י על בבא מציעא צ״ב ע״ב:ו׳ »