רש"י על בבא מציעא צ״ב א:י״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא צ״ב ע״א:ט״ו רש"י על בבא מציעא צ״ב ע״א:כ׳ »

17 תָּא שְׁמַע: נָזִיר שֶׁאָמַר ״תְּנוּ לְאִשְׁתִּי וּבָנַי״ – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. וְאִי אָמְרַתְּ מִשֶּׁלּוֹ הוּא אוֹכֵל – אַמַּאי אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ? הָתָם, מִשּׁוּם ״לָךְ לָךְ״ אָמְרִין נְזִירָא: ״סְחוֹר סְחוֹר לְכַרְמָא לָא תִּקְרַב״.

פירוש רש"י על בבא מציעא צ״ב א:י״ז

17 נזיר - שאסור בענבים:

18 משום לך לך אמרי' נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב - כלומר קנסא הוא דקנסוהו שימנע עצמו מלהשכיר לענבים:

« רש"י על בבא מציעא צ״ב ע״א:ט״ו רש"י על בבא מציעא צ״ב ע״א:כ׳ »