רש"י על בבא מציעא צ״א ב:י״ד

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא צ״א ע״ב:י״ג רש"י על בבא מציעא צ״א ע״ב:ט״ז »

14 תָּא שְׁמַע: אֲבָל מוֹנֵעַ אֶת עַצְמוֹ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לִמְקוֹם הַיָּפוֹת, וְאוֹכֵל. וְאִי אָמְרַתְּ עוֹשֶׂה בְּגֶפֶן זֶה אוֹכֵל בְּגֶפֶן אַחֵר, נֵיזִיל וְנֵיתֵי וְנֵיכוֹל! הָתָם מִשּׁוּם בִּיטּוּל מְלָאכָה לָא קָא מִיבַּעְיָא לַן, כִּי קָא מִבַּעְיָא לַן הֵיכָא דְּאִיכָּא אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, מַאי?

פירוש רש"י על בבא מציעא צ״א ב:י״ד

14 ליזיל וליתי למקום שהוא עושה - ולמה ליה למנוע:

15 משום ביטול מלאכה - שביטל בהליכתו ובחזירתו:

16 אשתו ובניו מהו - שלא נשכרו אצל בעל הבית וקא מייתו ליה:

« רש"י על בבא מציעא צ״א ע״ב:י״ג רש"י על בבא מציעא צ״א ע״ב:ט״ז »