רש"י על בבא מציעא פ״ח ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור בבא מציעא פ״ח ב:ז׳
7 לָא, הַכְנָסָתָן לַבַּיִת – זֶה הוּא גְּמַר מְלַאכְתָּן. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: כִּי קָאָמַר רַבִּי יַנַּאי בְּזֵיתִים וַעֲנָבִים, דְּלָאו בְּנֵי גוֹרֶן נִינְהוּ. אֲבָל חִטִּין וּשְׂעוֹרִין – ״גּוֹרֶן״ בְּהֶדְיָא כְּתִיב בֵּיהּ.
פירוש רש"י על בבא מציעא פ״ח ב:ז׳
7 לא הכנסתו לבית - ולשון כניסה הוא:
8 כי קאמר ר' ינאי - דבית קובע:
9 בענבים וזיתים - העומדין לאכילה ואף הן בכלל תבואה ומעשר שלהן מן התורה וכיון דלאו בני גורן נינהו כניסתן לבית קובעתן שאין להם קביעות אחר:
10 אבל חטין וכו' - והדאמר בעלמא פסחים דף ט. גבי חבר שמת והניח מגורה מליאה פירות מעיקרא אימור דלא טבול כרבי אושעיא דאמר אדם מערים על תבואתו וכו'. לית ליה האי תירוצא אלא אפי' בחטין ושעורין נמי אמרה רבי ינאי: