רש"י על בבא מציעא פ״ג א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא פ״ג ע״א:א׳ רש"י על בבא מציעא פ״ג ע״א:ג׳ »

2 וְרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁבוּעָה זוֹ תַּקָּנַת חֲכָמִים הִיא, שֶׁאִם אִי אַתָּה אוֹמֵר כֵּן – אֵין לְךָ אָדָם הַמַּעֲבִיר חָבִית לַחֲבֵירוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם.

פירוש רש"י על בבא מציעא פ״ג א:ב׳

2 ה"ג ורבי חייא בר אבא וכו' ולא גרסינן אלא ומילתא באפי נפשיה מתרץ הא דרמינן לעיל דר"מ אדר' מאיר בנתקל ואמר ר' אלעזר תברא וכו' ור' חייא בר אבא פליג אדר' אלעזר ואמר לעולם חד תנא הוא ונתקל ודאי פושע הוא והכא היינו טעמא דמיפטר בשבועה:

3 שבועה זו תקנת חכמים - להיפטר בה ולקמיה מפרש מאי משתבע הא פשע:

4 שאם אי אתה - פוטרו מן התשלומין כשנתקל אין לך אדם וכו' שדואג שלא יכשל ותשבר:

« רש"י על בבא מציעא פ״ג ע״א:א׳ רש"י על בבא מציעא פ״ג ע״א:ג׳ »