רש"י על בבא מציעא ע״ט

1 לרכוב שאני - שמא תפול תחתיו בגשר או תשליכנו באחת הפחתים:

2 ואין לו עליו - אין לשוכר על המשכיר:

3 אלא תרעומות - שהשכיר לו חמור כחושה:

4 דשכיח למיגר - מוצא חמור אחר כאן לשכור:

5 אם יש בדמים - של נבילה:

6 ליקח - בו חמור כל שהוא:

7 יקח - וישלים דרכו דהא שיעבד לו חמור זה ותנן במתניתין מתה חייב להעמיד לו חמור אחר ומשני בשאין בדמיה ליקח:

8 ופרכינן ואם יש בדמיה לשכור - ימכור שוכר זה את הנבילה באשר הוא שם וישכור חמור לעצמו דהא שיעבד לו חמור זה ותנן במתני' מתה חייב להעמיד לו חמור אחר:

9 לא מכלינן קרנא - וכי תנן במתניתין חייב להעמיד לו חמור אחר היכא דמתה בעודה בבית הבעלים דמוסיף ולוקח חמור ולא כליא קרנא אבל למוכרה ולהוציא הדמים לשכור אחרת לא:

10 יבש האילן - מי שמישכן אילן לחבירו כי הני משכנתא דסורא דכתבי במשלם שנייא אילין תיפוק ארעא דא בלא כסף לעיל בבא מציעא ד' סז::

11 שניהם אסורין בו - לבקע עצים ולשרוף דאי שריף ליה לוה כליא קרנא דמלוה ואי שריף ליה מלוה כליא קרנא דלוה:

12 הדרא ארעא - דשדה זו שהן לוקחין בדמי העצים ושמא יפגע יובל בתוך שני המשכונא וקא כליא קרנא דלוה:

13 שאינה חוזרת ביובל - אלא ימתין עד ששים ותחזור לו:

14 והארץ לא תמכר לצמיתות - כאן פירש לך טעמו של מצות יובל אלמא אין היובל מוציא אלא קרקע שאם לא היתה מצות יובל היתה נצמתת:

15 ה"ג אלא הכא במאי עסקינן בזמן שאין היובל נוהג - דלא כליא קרנא:

16 ניצלחיה לציבי - אי לא למכליא קרנא חייש ל"ל ליקח בו קרקע יבקע המלוה את העצים וישרפם:

17 זימנין דשלמו ליה ימי משכנתא - שנים שהיה האילן ממושכן לו יכלו לפני היובל ארבע או חמש שנים ואותן שנים יאכל לוה את הפירות קודם שתשוב לבעלים ולעולם מכלינן קרנא:

18 אם נתן - את השכר ואפילו כולו:

19 לא יטול - כדמפרש לקמן דהתובע ידו על התחתונה:

20 אם נתן לא יטול - בתמיה והלא טענת התובע בריא וחזקה מטענת הנתבע דאמר ליה הב לי ההיא ספינתא גופא דהא אמרת לי ספינה זו ואנא מייתינא כאן חמרא ואוליך למקום שהתנית דהא אנא יין סתם אמרי וכיון דבעל היין יכול להשלים תנאו חייב הספן להעמיד לו ספינה:

21 נימא ליה הב לי ההוא חמרא - גופיה ואנא מייתינא ספינתא אחריתי הואיל והספן יש בידו להשלים תנאו וזה מעכב ישלם כל השכר:

22 לא משכחת - להא דר' נתן:

23 אלא ביין זה וספינה זו - ולא ביד זה וזה להשלים הלכך יד תובע על התחתונה דאמר ליה היאך אנא לא מעכבנא מכי מייתית דידך:

24 חולקין - אם קבל יחזיר החצי ואם לא נתן יתן החצי שהרי ביד שניהם להשלים ואם יעכב הנתבע מליתן החצי יעשה תנאו:

25 השוכר את הספינה ופרקה לה בחצי הדרך - קא סלקא דעתיה שכרה עד מקום פלוני בכך וכך וכשהגיע לחצי הדרך פרקה והוציא חבילותיו ממנה:

26 ואין לו - לבעל הספינה עליו אלא תרעומת:

27 לאגורה - להשכירה לאחרים:

28 רפסתא דספינה - ריעוע הספינה שמתרועעת בהוצאת חבילות והכנסת חבילות:

29 דפרקה לטועניה בגויה - בחצי הדרך הוסיף לתת בה חבילות שהיו לו לשם והוא התנה מתחילה לכך ליתן בתוכה כאשר ירצה והשכר לפי חשבון המשואות והדרך הלכך נותן לו שכר תוספת המשאוי של חצי הדרך:

30 משום שינוי דעתא - הייתי סבור ללכת מהר ולחזור מהר:

31 לאשלא יתירתא - צריך אני לקנות חבלים ביוקר כאן שכשהספינה מכבדת צריך להפליגה אל אמצעית הנהר למקום מים עמוקים שלא תהא גוששת וצריך חבלים ארוכים ואתה לא הודעתני שאכניס חבלים הצריכים לה:

32 חמר נמי ליעכב - השוכר שלא יניח עליה אלא מזונות של יום אחד:

33 מאוונא לאוונא - ממלון דלילה למלון דלילה:

34 למטרח - לחזור ולשאול בעיר מי מוכר מזונות:

35 ואשה בין גדולה ובין קטנה - פסק לרכוב עליה אשה מרכיב עליה כל אשה שירצה בין שהיא גדולה ובין שהיא קטנה:

36 השתא מניקה - שהיא שני גופים והוולד כבד אמרת תרכב עם וולדה:

37 מעוברת - דחד גופא הוא מיבעיא:

38 ש"מ - מדקתני אפילו מעוברת דמשמע שהמעוברת כבידה מן הריקנית:

39 האי ביניתא - דג הנמכר בשוק במשקל:

40 אכרסה תקלה - לפי כריסה כובדה אם כריסה גדול משקלה יותר:

41 למקח וממכר - אם ראית דג שכריסו גדול לא תקנהו במשקל אלא אם כן יוציא את מעיו: