רש"י על בבא מציעא ע״ז א:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא ע״ז ע״א:ו׳ רש"י על בבא מציעא ע״ז ע״א:ח׳ »

7 אוֹ יִגְמְרוּ מְלַאכְתָּן וְיִטְּלוּ שְׁנֵי סְלָעִים. פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא: דְּאִיַּיקַּר עֲבִידְתָּא וְאִימְּרוּ פּוֹעֲלִים וַאֲזַל בַּעַל הַבַּיִת וּפַיְּיסִינְהוּ. מַהוּ דְּתֵימָא, מָצוּ אָמְרִי לֵיהּ: כִּי מְפַיְּיסִינַן – אַדַּעְתָּא דְּטָפֵית לַן אַאַגְרָא, קָא מַשְׁמַע לַן דְּאָמַר לְהוּ: אַדַּעְתָּא דְּטָרַחְנָא לְכוּ בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה.

פירוש רש"י על בבא מציעא ע״ז א:ז׳

7 פשיטא - דכי גמרי שני סלעים הוא דשקלי:

8 דאייקר עבידתא - הוקרו פועלים:

9 ואימרו - לשון הפרש ונזור אחור ומתרחק מן הדבר ובלשון המקרא דומה לו כעת במרום תמריא איוב ל״ט:י״ח:

10 פייסינהו - הרבה תחנונים:

11 מהו דתימא - כיון דיד פועל על העליונה:

« רש"י על בבא מציעא ע״ז ע״א:ו׳ רש"י על בבא מציעא ע״ז ע״א:ח׳ »