רש"י על בבא מציעא ע״ו ב:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור בבא מציעא ע״ו ב:י׳
10 תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב: נוֹתֵן לָהֶם שְׂכָרָן מִשָּׁלֵם. אֲמַר לֵיהּ: חֲבִיבִי אָמַר, אִילּוּ אֲנָא הֲוַאי – לָא הֲוָה יָהֵיבְנָא לָהֶן אֶלָּא כְּפוֹעֵל בָּטֵל, וְאַתְּ אָמְרַתְּ נוֹתֵן לָהֶם שְׂכָרָן מִשָּׁלֵם! וְהָא עֲלַהּ קָתָנֵי: אֵינוֹ דּוֹמֶה הַבָּא טָעוּן לְהַבָּא רֵיקָן, עוֹשֶׂה מְלָאכָה לְיוֹשֵׁב וּבָטֵל! לָא סַיְּימוּהָ קַמֵּיהּ.
פירוש רש"י על בבא מציעא ע״ו ב:י׳
10 תני תנא - בההיא דלעיל הלכו חמרים ולא מצאו כו':
11 חביבי אמר - דודי ר' חייא:
12 אי אנא הואי - אי אני השוכר לא הוה יהבינא כו':
13 והא עלה קתני - נמי דכפועל בטל הוא דשקלו:
14 לא סיימוה קמיה - לא סיימו סוף הברייתא לפניו: