רש"י על בבא מציעא ו׳ ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא ו׳ ע״ב:א׳ רש"י על בבא מציעא ו׳ ע״ב:ג׳ »

2 כִּי אֲתָא לְסוּרָא, אֲמַר לֵיהּ רַב הַמְנוּנָא: מַתְנִיתִין הִיא. סְפֵק בְּכוֹרוֹת, אֶחָד בְּכוֹר אָדָם וְאֶחָד בְּכוֹר בְּהֵמָה, בֵּין טְהוֹרִים בֵּין טְמֵאִים: הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. וְתָנֵי עֲלַהּ: אֲסוּרִים בְּגִיזָה וּבַעֲבוֹדָה.

פירוש רש"י על בבא מציעא ו׳ ב:ב׳

2 כי אתא לסורא - כשהיה עובר דרך סורא לילך לכפרי:

3 ספק בכורות - כגון בהמה שילדה ואין ידוע אם בכרה כבר אם לא:

4 אחד בכור אדם - כגון שהפילה אמו לפניו ספק דבר הפוטר בבכורה ספק רוח הפילה והבא אחריו בכור:

5 בין טמאין - כגון פטר חמור:

6 המוציא מחבירו כו' - קס"ד אם ביד ישראל הן הוי כהן מוציא מחבירו עליו הראיה ואם תקפה כהן ושתיק ישראל והדר צווח הוי ישראל מוציא מחבירו:

7 אסורין בגיזה ועבודה - מספק שמא קדשים הם:

« רש"י על בבא מציעא ו׳ ע״ב:א׳ רש"י על בבא מציעא ו׳ ע״ב:ג׳ »