רש"י על בבא מציעא ס״ו

1 פטומי מילי - אין אלו אלא דברי תנחומין בעלמא לפטם את לבו:

2 הא לא אמר ליה מדעתיה אסור - אלמא על כרחיה מקיים תנאה לפיכך אינו מכר והוה ליה כרבית ולא אמרי' פטומי מילי נינהו הואיל ולא אתני מוכר:

3 א"ל - הא דרבא נעשה כאומר מדעתיה אתמר הכי אמר רבא לעיל מאי שנא רישא מאי שנא סיפא אמר רבא סיפא כיון דבעי מוכר אתנויי ולא אתני והלוקח קאמר ליה מנפשיה נעשה כאומר ליה מדעתיה אחזירנה אם ארצה ואע"ג דלא פריש מדעתיה כמאן דפירש דמי ואין עליו לכופו הלכך א"נ אהדרינהו השתא הוא דהדר זבין להו:

4 דכתב לה גיטא לדביתהו - שלא תזקק ליבום ולא כתב לה על תנאי אם מתי:

5 פטומי מילי - אין אמירה זו קבלת תנאי אלא לנחמו ואם תרצה תנשא לאחר:

6 ואי לאו פטומי מילי מאי - ואף אם אמרה באמת ובקבלת שבועה גמורה מאי:

7 בדידה קיימא כו' - בתמיה הגט אינו אלא מדעת האיש וצריך למוסרו לה על התנאי ואם לא התנה בשעת נתינה תנאי שלה אינו כלום ואפי' אמרה קודם לכן ולא דמי לממון דמשעבד נפשיה בדיבוריה:

8 בשעת מתן מעות - התנה על מנת כן קונה הכל ואם לאחר מתן מעות התנה אין בדבריו כלום:

9 דרדקא קרעיה - בתמיה וכי לא אדם גדול הוא לא קרעו בלא טעם:

10 אני אומר אסמכתא קניא - הייתי רגיל לומר קנה הכל דאסמכתא קניא אבל מניומי חלוק עלי והחזירני מדברי והא אסמכתא היא הבטחה בעלמא לסמוך על דבריו שאם לא ימלא דבריו יתן לו שוה מאתים במנה:

11 רבי יוסי - בפרק גט פשוט ב"ב דף קסח. מי שפרע מקצת חובו והשליש את שטרו כו':

12 ואיבעית אימא מתני' דא"ל מעכשיו קנה - אם לא אתן לך עד שלש שנים דלאו אסמכתא היא אלא קנין גמור היא שע"מ מכר גמור החזיק בה מעכשיו בדמים הללו ואזולי אוזיל גביה וזה קיבל עליו שאם יחזיר לו מעותיו עד שלש שנים יקבלם והפירות לרבי יהודה לוקח אוכלן ולרבנן משלשין אותן:

13 בזמניה קניא - קס"ד הגיע זמן ולא נתן לו מעותיו:

14 בלא זמניה - קודם שהגיע:

15 אשכחיה - לוה:

16 בגו זמניה - וא"ל קני לא אפדנה עוד:

17 קני - דגמר ואקני דאי לא למה ליה למימר ליה הלא אין יכול עכשיו לתובעו:

18 לא ליתי ליטרדן - ולדחייה בעלמא משום כיסופא:

19 אשכחיה - ביום הזמן:

20 דשתי שיכרא - בחנות אין זה עצב לחזור אחר פדיון שדהו ודעתו לשקעה:

21 לפכוחי פחדיה - להפיג דאגתו שדואג על המעות דכתיב תהלים קד ויין ישמח:

22 אי קפיד בדמי - אם מקפיד במכירת חפציו שלא לפחות משוויין:

23 ודאי קנה - אינו חש אם תשקע שדהו:

24 דלא תיתזיל ארעיה - שאם יראה אותו מחזר אחרי מעות ומוכר נכסיו בפחות מוזיל קרקעותיו ולעולם אנוס הוא ולא גמר ומקני:

25 קפיד בארעא - שלא ימכור שום קרקע אפילו בשווייו:

26 למיגבא ביה מיניה - קונה בה כנגד מעותיו ואם בא לפרוע המעות לאחר זמן לא יקבלם:

27 סוף סוף אסמכתא היא - דלא א"ל קני לגוביינא אלא אם איני נותן לך מכאן ועד שלש שנים הדר הויא לה אסמכתא דכל דאי. אסמכתא הוא:

28 אלא אפותיקי דרב פפא היכי דמי - דגבי אסמכתא תיהוי אפותיקי:

29 דא"ל לא יהא לך פרעון אלא מזה - אף בתוך שלש שנים ואם אין אני נותן לך מגופה כנגד מעותיך עד שלש שנים תהא כולה שלך בהא אמר רב פפא דאע"ג דלא קניא למיהוי כוליה דידיה לאחר ג' אפותיקי הוי למגבי מיניה דבלאו אסמכתא נמי שווייה אפותיקי:

30 מגבית לי - כנגד מעותי מעידי עידית דאית לך:

31 בידקא - שטף נהר שטפה לעידי עידית וכשבא זה לגבות מן העידית כפי תנאו אמר לו לא תיגבי אלא מבינונית אחרת שיש לי:

32 כי אמינא לך אנא - לגבות מעידית:

33 גבי מהאי חמרא - ופסק דמים ולבסוף אייקר:

34 והדרא פירי - לאחר שלש אם אכלן לוקח:

35 מחילה בטעות - כי האי דהמוכר סבר שהיא קנויה ללוקח ומן הדין אוכל פירות ומוחל על אכילתו:

36 מוכר פירות דקל - קודם שחנטו פירותיו:

37 עד שלא באו לעולם יכול לחזור בו - אם בא לחזור בו קודם שחנטו פירותיו חוזר דאפילו למ"ד יבמות דף צג. אדם מקנה דבר שלא בא לעולם הני מילי שבא לחזור אחר שבא לעולם:

38 משבאו לעולם אינו יכול לחזור בו - דקסבר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם בשעת המכר שיהיה המכר חל לכשיבא לעולם:

39 אף משבאו כו' - דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם:

40 לא מפקינן מיניה - שהרי כל זמן שלא חזר מחל על אכילתו ואע"פ שבטעות שלא היה יודע שיוכל לחזור מחילה היא:

41 הכא הלואה היא - ומיחזי כרבית שמתחילה בהלואה בא לו וכרבית קצוצה דמי ואין אבק רבית בדבר הלואה אלא בדבר מכר כגון המרבה בפירות דמתניתין לעיל בבא מציעא ס::