רש"י על בבא מציעא ס״ד ב:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא ס״ד ע״ב:א׳ רש"י על בבא מציעא ס״ד ע״ב:ד׳ »

3 גְּמָ׳ אָמַר רַב יוֹסֵף בַּר מִנְיוֹמֵי אָמַר רַב נַחְמָן: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ הַדָּר בַּחֲצַר חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ – אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר. הִלְוָהוּ וְדָר בַּחֲצֵירוֹ – צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? תְּנֵינָא: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ לֹא יָדוּר בַּחֲצֵירוֹ חִנָּם, וְלֹא יִשְׂכּוֹר מִמֶּנּוּ בְּפָחוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא רִבִּית!

פירוש רש"י על בבא מציעא ס״ד ב:ג׳

3 אע"פ שאמרו - בבבא קמא פרק שני ד' כא.:

4 אינו צריך להעלות לו שכר - ואוקימנא בחצר דלא קיימא לאגרא אבל האי גברא שדר בה עביד למיגר בית לדירתו דהוה ליה זה נהנה וזה לא חסר:

« רש"י על בבא מציעא ס״ד ע״ב:א׳ רש"י על בבא מציעא ס״ד ע״ב:ד׳ »